חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

נערן

עיר קדומה בנחלת בני אפרים, בגבולה הדרום מזרחי עם נחלת בנימין

עיר קדומה בנחלת בני אפרים על גבולה הדרום מזרחי עם בנימין: "וירד מינוחה עטרות ונערתה, ופגע ביריחו ויצא הירדן" (יהושע טז, ז). מנוסח הכתוב מסתבר, כי נערת עמדה בקצה קו הגבול המזרחי היורד מינוחה בצפון, ובהמשך הגבול הדרומי הנמשך מגזר בקו בית חורון – עטרות לנערת בדרכו ליריחו לירדן.

בדברי הימים א (ז, כח), במנין אחוזתם ומושבותם של בני אפרים, היא מכונה נערן, ובפי חז"ל – נעורן: "ואמר ר' פדת (על הכינוי 'נערה קטנה' שבמלכים ב ה, ב): קטנה דמן נעורן" (סוטה מו:). ברש"י המפרש את עניין הנערים הקטנים שהתקלסו באלישע (מלכים ב ב, כג): "...על שם מקומם נקראו נערים שהיו מן נעורן...". דברי ר' פדת מובאים גם בחולין (ה.), ושם בתוספות: "דמן נעורן - שם מקום, דכתיב (בדברי הימים א ז): למזרח נערן ולמערב גזר".

נערן נזכרת כעיר יהודית גם בימי בית שני ולאחריהם. כך, למשל, כותב פלביוס בקדמוניות (יז, יג, א), כי ארכילאוס בן הורדוס הגדול משך בצנורות את מחצית המים מהישוב היהודי בנערת להשקות בהם את יער התמרים שלו ביריחו הקרובה. הרב קליין מביא בספרו מעשה בנזיר נוצרי מהמנזר אשר על הר סיני שבא בשנת 514 אל קהלת היהודים בנערן להתגייר שם (תולדות הישוב היהודי בא"י, ע' 26). גם אבסביוס באונומסטיקון כותב: "נערתה במטה אפרים. והיום יש נערת (Naorath), כפר יהודים בחמשה מילים מיריחו". בעקבותיו יוצאים גם החוקרים החדשים המזהים את נערת – נערן עם תל ג'יסר אשר ליד עין דוך כשלשה וחצי ק"מ צפון מערב ליריחו.

היחס עם הנכרים ביריחו
יחסי השכנות בין יהודי נערן לבין הנכרים (שהתיישבו ביריחו לאחר שנבנתה מחדש בידי אדריאנוס) והנזירים של דוך וסביבותיה היו רעים מאוד. הד קולם עולה אלינו מהמדרש באיכה רבה (א, יז): "צוה ד' ליעקב סביב צריו... כגון "סוסיתא לטבריה, יריחו לנוערן...". הגורם למריבות אלה הייתה שאלת המים, אשר להם נזקקו תושבי הסביבה, ויהודי נערן יכלו תמיד להפסיק את זרימת המים מהמעיינות שבתחומם אל יריחו והמנזרים. ברור כי השכנים האלה הצרו ליהודים, שהתרכזו מסביב לבית הכנסת.

גילוי בית הכנסת בנערן
שרידי בית כנסת נאה נתגלו בנערן ב-1918 בהפצצת התל בימי מלחמת העולם הראשונה. בחפירות שנעשו בו ב-1921 נחשפה רצפת מוזאיקה מעוטרת בציורים ובסמלים עבריים.
בעקבות החשיפה נלקחו חלקים מהפסיפס, הכוללים כתובות הקדשה בארמית וציור של ארון הקודש ומנורות קנים, למוזיאון בבית הספר למקרא של הדומיניקנים בירושלים. שתיים מהכתובות מוצגות היום במוזיאון רוקפלר.
כמו כן, נתגלו כתובות ארמיות-עבריות מרובות, המזכירות לטובה את שמות התורמים לשיפור בית הכנסת, והמעידות אף הן על קיום ישוב יהודי במקום ועל חיי קהלה תקינים.
בית כנסת העתיק בנערן ממוקם כ-5 ק"מ צפונית ליריחו בגדה המזרחית של ואדי מכוך (נ"צ 1903.1447). האתר שוכן בתוך חורשת עצים גדולה ולידו מסעדה ובית מלון.
באתר ישנו פסיפס גדול (מעט גדול יותר מהנמצא בבית הכנסת שלום על ישראל) הכולל גלגל המזלות ועוד וגם אבן שהיה כנראה בסיס לתיבה. האתר מתוארך למאה ה-6 לספירה.


מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה


הערות לערך:
שם המעיר: השתתפתי בגילוי הרצפה בשנת 1970
הערה: בס"ד
באימון חורף של גדוד 13 במרפאה והחובשים קבלו פקודה לחפור בור.
עם חפירת הקרדום הראשונה נתגלו שיברי פסיפס.
החפירה הופסקה ומישהו הודיעה לאגף העתיקות דאז
למר פסח בר אדון
{אולי המג"ד} זה היה אמיר דרורי ז"ל לימים ראש אגף העתיקות.

גם המסעדן דהיום ישראל אהרוני היה שם
הוא היה חובש גדודי.
בברכה
מליק מנחם


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן