חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

תקוע בגליל

עיר בגליל העליון, שהייתה מפורסמת בשמן הטוב שגדל בה.

חז"ל קראו עליה: "תקועה אלפא לשמן" (משנה מנחות ח, ג'; תוספתא ט, 5). ממנה היו מביאים שמן לקרבנות בבית המקדש ש"כולם אינם באים אלא מן המובחר" (משנה מנחות ח, א).

בגמרא (מנחות פה:) זיהו חז"ל את תקוע זו עם תקוע שאליה שלח יואב לקחת משם אשה חכמה. ושאלו: "מאי שנא תקועה? [מדוע לקח דווקא מתקוע?] אמר ר' יוחנן: מתוך שרגילין בשמן זית, חכמה מצויה בהן". ואולם מתוך המשך דברי רבנן באותו מדרש: "וטובל בשמן רגלו (דברים לג), זה חלקו של אשר שמושך שמן כמעין" משתמע, כי גם ר' יוחנן נתכוון לתקוע שבגליל, אלא "יתכן שפירושו זה מושפע מן העובדה כי גם "האשה החכמה" האחרת המדברת עם יואב (שמואל ב כ) הייתה מגליל העליון, מאבל בית מעכה" (קליין, ארץ הגליל 22, הערה 6).

תקוע שבמדבר יהודה לא הייתה עשירה בשמן. גם הגיאוגרף הערבי יאקות מהמאה הי"ג, המרים על נס את פירותיה של Taqu (תקוע) ביהודה אומר, כי "הדבש המצוין שלה הוא למשל", אך אינו מזכיר את שמנה. הדבש הוא, ככל הנראה, דבש תמרים, שהיו מצויים באזור הסמוך לעין גדי, אבל כרמי זית מרובים לא היו שם. על שפע השמן בתקוע הגלילית תעיד גם ההלכה בעניין פירות שביעית, לפיה "אוכלין בזיתים עד שיכלה אחרון שבתקוע. ר' אליעזר בן יעקב אומר: אף של גוש חלב" (תוספתא שביעית ז, טו), והצירוף של שני שמות אלה מוכיח כי המדובר הוא בערים סמוכות.

יש המזהים את תקוע הנזכרת במעשה "נתאי איש תקוע", שהביא חלות מביתר ולא קבלו ממנו" (חלה, ד, י), עם תקוע שבגליל. יש המצרפים לכאן את דברי המשנה הסמוכה: "אנשי אלכסנדריא הביאו חלותיהן מאלכסנדריא, ולא קבלו מהם", ומסיקים מכאן כי המשנה דנה בחלות שהובאו מחוץ לארץ ישראל, ולא מביתר הסמוכה לירושלים. וכן פירש שם הברטנורא: "מביתר - שם מקום בחוץ לארץ". לדעת הרב קליין יש לקרוא: מביתור (כגרסת המשנה בירושלמי ד, יא), והיא בי יתור שבחבל ארץ היתורים (היטורים), שבין הרי הלבנון. לפי סברא זו היה נתאי איש תקוע שבנחלת אשר הסמוכה לארץ היטורים, ולא קבלו את חלותיו שהביא משם, כי "אין מביאים תרומה (והוא הדין חלה) מחוץ לארץ לארץ" (משנה שביעית ו, ו).

הסמיכות הגיאוגרפית והקשרים שבין תקוע לביתר שביהודה לאחר חורבן הבית, מחזקים את הפירוש ההיסטורי ללא הזדקקות לשינויי נוסח ולביטול הזיקה הגיאוגרפית שבין שני המקומות.

תקוע שבגליל נבנתה במורד הר מירון, והייתה מעין פרוור של העיר מירון. לפיכך אמרו בירושלמי (שביעית ט, ג): "אוכלין על הזיתים עד שיכלו ממירון ומגוש חלב", במקום "מתקוע ומגוש חלב" שבהלכה המקבילה בתוספתא שהזכרנו לעיל. לרבי שמעון בן יוחאי, שהיה יושב במירון, הייתה ישיבה בתקוע, שבין תלמידיה נימנה בנעוריו גם ר' יהודה הנשיא. וכן יסופר בגמרא:
"אמר רבי, כשהיינו לומדים תורה אצל ר' שמעון בתקוע היינו מעלין שמן ואלונטית מגג לגג... " (עירובין צא. ובשינוי קל בשבת קמז: ועוד).

כיום מזהים את תקוע הקדומה עם ח' א שמע, כ-600 מ' דרומית-דרום מזרח למירון.


מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן