חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

אם הלכה - נקבל

אם הלכה - נקבל, ואם לדין - יש תשובה. יבמות עו, כ

הלכה שנתקבלה במסורת מתקבלת מיד, לעומת מסקנה בדרך קל וחומר שניתן להפריכה.

אם קיבלת במסורת מרבותיך שכך הדין - נקבל את דבריך; אבל אם אתה מסיק הלכה זו מעצמך בדרך הגיונית של קל וחומר, ניתן להפריך מסקנה זו.
חכמים סבורים, שעמוני ומואבי אסורים לבוא בקהל ישראל לעולם, אבל נקבותיהן של אומות אלה מותרות מיד כשהן מתגיירות.
לעומתם, מצרי ואדומי אינם אסורים לבוא בקהל אלא עד שלושה דורות מזמן שנתגיירו.
ר' שמעון אומר, שהנקבות המצריות והאדומיות מותרות לבוא בקהל ישראל מיד, והוא אומר, שהדברים קל וחומר - ומה אם במקום שאסר את הזכרים איסור עולם, התיר את הנקבות מיד (בעמון ובמואב); מקום שלא אסר את הזכרים אלא עד שלושה דורות, קל וחומר שיש להתיר את הנקבות מיד.
על כך השיבו לו חכמים: אם הלכה - נקבל, כלומר אם כך קיבלת מרבותיך, נקבל את דבריך; ואם לדין - יש תשובה. כלומר אם אתה לומד זאת מעצמך בדרך של קל וחומר יש דרך לפרוך את הלימוד. פרכה אפשרית לקל וחומר היא, לומר שבעמון ומואב נתפרש הטעם לאיסור בואם בקהל, והוא:
"על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים" (דברים כג, ד-ה).
טעם זה אינו שייך בנשים, מפני שאין דרכן לצאת ולקדם את פני הבאים; לעומת זה, במצרי ובאדומי לא נתפרש טעם האיסור, וייתכן שאותו טעם שייך גם בגברים וגם בנשים.


מקור הערך: פרופ' נחום רקובר, ניבי תלמוד, ספרית המשפט העברי תשנ"א

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן