חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

קצרה

מצודה

"מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כגון: קצרה הישנה של צפורים" (ערכין פ"ט מ"ו).
קצרה, קצטרא, קסטרא בלשון רומי, הוא תרגום המילה העברית 'מצודה':
"ומצודתי- קסטרא דידי" (שוחר טוב תהלים צב, ב); "הקסטראות והלגיונות- רבי מטמא וחכמים מטהרין" (תוספת אהלות פי"ח, הי"ב); "ומקום הלגיונות, שחונין בו חיילות של מלך- הקסטראות והלגיונות" (פירוש הר"ש משאנץ לאהלות פי"ח, מ"י).
הרומיים בנו קסטראות רבות במקומות אסטרטגיים בכל הארץ, בקרבת הדרכים הראשיות וליד הערים הגדולות שישבו בהם יהודים רבים, כדי לפקח עליהם שלא ימרדו בשלטון: "צוה ה' ליעקב סביב צריו (איכה ר, ז)- וקסטרא לחיפה" (איכה רבה א, נב).

אחת מן הקסטראות האלה היתה זו שעל יד ציפורי:
"מעשה שנפלה דלקה בחצירו של יוסף בן סימאי משיחין ובאו אנשי קצטרא שבציפורי לכבותה" (תוספתא שבת פי"ג, ה"ט); "אין מחללין מעשר שני... ולא על המעות שאינן ברשותו" (מעשר שני פ"א, מ"ב)- "כיצד? היו לו מעות בקסטרא" (בבא קמא צח, ע"א).
שרידי קסטראות מצויות לרוב במקומות שונים בארץ. הן מכונות בפי הערביים: 'קצר', 'קבטל', 'קצטל' וכיו"ב.
הקסטרא של ציפורי עדיין קיימת בחלקה והיא: "קצטל צפ'וריה (= קסטרא של ציפורי).


מקור הערך: מעובד על פי: ב"צ סגל, הגאוגרפיה במשנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן