לדף ראשי



"סגי נהור" - בארמית: אור גדול. לשון נקיה לעוור. בתלמוד מוזכר כי רב ששת היה "סגי נהור" - עיוור.

השימוש בהגדרה הפוכה מן הדבר אותו רוצים לתאר הוא כדי שלא לפגוע ולזלזל. גם במקרא מצוי סגנון כזה, כדי שלא לומר דברים מגונים. למשל: כאשר איזבל שוכרת עדי שקר להעיד כי נבות קילל את המלך ואת אלוהים, מופיע הביטוי "ברך" במקום "קילל":

מלכים א, כא, יג
וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים בְּנֵי-בְלִיַּעַל וַיֵּשְׁבוּ נֶגְדּוֹ וַיְעִדֻהוּ אַנְשֵׁי הַבְּלִיַּעַל אֶת נָבוֹת נֶגֶד הָעָם לֵאמֹר בֵּרַךְ נָבוֹת אֱלֹהִים וָמֶלֶךְ וַיֹּצִאֻהוּ מִחוּץ לָעִיר וַיִּסְקְלֻהוּ בָאֲבָנִים וַיָּמֹת:

גם בספר איוב מצויה תופעה זו:
השטן אומר לאלוהים: "ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו, אם לא על פניך יברכך?!" = יקללך.
אשתו של איוב אומרת: "ברך אלהים ומות!" = קלל ותמות.

המסכת העוסקת בדיני אבלות קרויה "מסכת שמחות" - "לשון סגי נהור".

בספרות התלמודית מופיעה צורה זו כאשר מתארים עונש שיבוא על עם ישראל. הניסוח הוא "שונאיהם של ישראל"

: "אשר שברת - אמר לו הקב"ה, יישר כחך ששיברת, שאילולי לא נשתברו, נתחייבו שונאיהם של ישראל כליה" [מדרש אגדה בובר, שמות לד].
במשמעות: נתחייבו ישראל כליה.

הערות לערך:
שם המעיר: זאב קינן
הערה: נ"ה טור-סיני העלה בכתובים בכמה מקומות הצעה אחרת למונח "סגי נהור". הוא מתבסס על הפתגם "בשוק סמיא צווחין לעווירא: סגי נהור", ופירושו: במקום שבו כולם סומים (=עוורים בשתי העיניים), קוראים לעיוור בעין אחת בלבד (='עוואר' בערבית: סומא בעין אחת) - סגי נהור - "רב אור".
כלומר: סגי נהור *איננו* "ההיפך, בלשון נקייה", אלא מה שאנו קוראים "יתרון יחסי": עיוור בעין אחת עדיין רואה בעינו השנייה, ולכן עבור סומים מוחלטים, הוא אכן "רב אור".
מקור ההערה: נ"ה טור-סיני, הלשון והספר, ב

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן