חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

בא זה ולימד על זה

עניין אחד בתורה המפרש עניין שני. קידושין ד, א

כלל פרשנות. בשני עניינים הכתובים בתורה לגבי דין אחד, יש שנכתב אחד מהם בשביל לפרש את השני.
כך, למשל, נאמר בתורה:
"תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש" (ויקרא כב, י).
למדו חכמים, שהדין שנאמר כאן הוא, שתושב - היינו עבד עברי שנרצע, ושכיר - היינו עבד עברי היוצא בסוף שש שנים - אינם רשאים לאכול קודשים בבית הכהן.
אף על פי שיכלה התורה לכתוב, שתושב - עבד נרצע - אינו אוכל, וממילא היינו יודעים שכל שכן ששכיר אינו אוכל, כתבה את שניהם, מפני שאילו היה נכתב תושב בלבד היינו מפרשים "תושב" כעבד עברי, היוצא לסוף שש שנים, לכן בא שכיר ולימד על תושב, שאף על פי שקנוי קניין עולם לכהן, אינו זכאי לאכול קודשים בבית הכהן.

מקור הערך: פרופ' נחום רקובר, ניבי תלמוד, ספרית המשפט העברי תשנ"א

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן