לדף ראשי



בכל העניינים השייכים לדיני ממונות אישה שווה לאיש.
המקור לכך הוא פרשת משפטים, העוסקת בדיני ממונות, הפותחת בפסוק:

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (שמות כא, א).

"לפניהם" משמעו לפני כולם, אנשים ונשים.

כל מי שחייב מיתה על שרצח את חברו, או שחייב כופר על שהרג שורו את חברו, חייב על האישה כמו על האיש.
המקור לכך הוא, מה שנאמר בתורה בעניין כופר:

"והמית איש או אשה" (שמות כא, כט),

שממנו למדו שהשווה הכתוב אישה לאיש לכל מיתות שבתורה.


האישה חייבת בכל מצוות לא תעשה שבתורה, שנאמר:

"איש או אישה כי יעשו מכל חטאת האדם" (במדבר ה, ו).

מכאן למדו שהאישה, כמו האיש, חייבת בכל מצוות לא תעשה שבתורה - שלא כבמצוות עשה, שהנשים פטורות מ"מצוות עשה שהזמן גרמן" (ע"ע) - ונענשת כמו האיש, אם עברה על לאו.

אמנם יש כמה לאווים שאינם שייכים בנשים:
או מפני שיש לימוד מיוחד, שממנו נלמד הלאו;
או מפני שאינם שייכים בנשים מצד מציאותן, כגון:

"כל ערל לא יאכל" (שמות יב, מח)

האמור בקרבן פסח;
או מפני שהם תלויים במצוות שאינן נוהגות בנשים, כגון לאוים הקשורים בענייני עדות.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן