לדף ראשי



כלל העדפה לעניין הצלת נפשות. אם נקלע אדם למצב שיש אפשרות שימות, ויינצל חברו; או שימות חברו, והוא יינצל - עדיף שהוא יוסיף לחיות, אף אם ימות חברו.
למשל, שניים שהיו מהלכים במדבר, וביד אחד מהם קיתון של מים, ובקיתון מעט מים, ואם ישתו שניהם, ימותו שניהם בצמא; ואם ישתה אחד מהם, יוכל להגיע למקום יישוב, וימצא שם מים. היה מי שאמר, שמוטב שישתו שניהם וימותו, ואל יראה אחד מהם במיתתו של חברו, עד שבא ר' עקיבא, ודרש את הפסוק: "וחי אחיך עמך" (ויקרא כה, לו) - חייך קודמים לחיי חברך.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן