לדף
ראשי
שבועת היסת
שבועות מ, ב מן התורה חייב להישבע רק "מודה במקצת הטענה", ואילו הכופר בכל, ואומר לתובע: "אין לך בידי כלום" - אינו נשבע. בהנחה ש"אין אדם תובע, אלא אם כן יש לו עליו", תיקנו חכמים שגם הכופר בכל - יישבע. הלשון "היסת" נתפרשה בכמה דרכים: יש שפירשוה מלשון שימה, ששמו חכמים שבועה על הכופר בכל (כמו: "אם ה' הסיתך בי" - שמואל א כו, יט); יש שפירשוה מלשון הסתה, מתוך שמטרת השבועה להסית את הכופר בכל להודות; יש שפירשו: שבועה שנשבע הנתבע שליבו לא הסיתו להכחיש ולכפור במה שהוא חייב, או שנשבע התובע שליבו לא הסיתו לתובע מה שלא מגיע לו. מקור הערך: פרופ' נחום רקובר, ניבי תלמוד, ספרית המשפט העברי תשנ"א
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|