חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

השכיבנו

ברכה שניה שלאחר קריאת שמע בערבית

"השכיבנו" היא הברכה השניה שאחר ק"ש של ערבית (ברכות ד':)
יש שינויים בין נוסח הספרדים לנוסח האשכנזים.
ואומרים "ופרוש עלינו סוכת שלומך" לפי שאין מצוות ציצית בלילה (מדרש תהילים מזמור ו), ואומרים "ותקננו בעצה טובה מלפניך", לפי שבלילה לב האדם פנוי מעסקיו והוא חושב מחשבות על משכבו לכן אנו מבקשים מאת ה' ליעצנו עצה טובה ומתוקנת, ואומרים "כי אל מלך חנון ורחום אתה", ומוסיפין מלת מלך שלא כדרך הפסוק (נחמיה מ' ל"א).

בחול חותמין "שומר עמו ישראל לעד", ובשבת ויום טוב חותמין "הפורש סכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלם". אין מזכירים בשבת "שומר עמו ישראל", מפני שבשבת אין צריכים שמירה, כי יום השבת עצמו שומר. כאמור במדרש תהילים "מזמור שיר ליום השבת, ליום ששבתו המזיקין מן העולם, ליום שישב בו עמי בשלום".

כתב רב שלום גאון שכך נהגו בישיבה.
משל למלך שנתרחק מחייליו, ובא בתוך עם אחר שאין מגין עליו, והיה מתפחד ולקח עמו כלי זיין להגן על עצמו מן מבקשי נפשו. אבל כשהגיע בתוך חייליו, הניח כלי זיינו, לומר שאינו צריך לשמור את נפשו, שהרי סגניו ושריו אתו לשמרו.
כך ישראל: בימי החול מתפחדין מפני המזיקין, ואומרים "שומר עמו ישראל לעד". אבל שבת מגינה עליהם, ואין צריכים שמירה, ולכך אומרים אח"כ "ושמרו בני ישראל את השבת" (תניא סי' י"ג),
כלומר: אם ישמרו את השבת אין צריכים שמירה אחרת. אבל אנו אומרים "כי אל שומרנו", "ושמור צאתנו" וכו' מפני שאין אנו בחזקת שומרי שבת כראוי, ואנו מתפללים על השמירה (ט"ז או"ח סי' רס"ז).

כלבו מבאר הדבר על פי הפשט, וז"ל:
נוסח "שומר עמו ישראל לעד" לא נתקן רק בחול, שכל אחד יוצא ובא למלאכתו, וצריך שימור בדרכיו אשר הוא הולך. ובשבת ויום טוב שלא יצא איש ממקומו, חותמין "ופרוס סכת שלומך" וכו', כלומר: שלא הוצרכנו רק לשמור היום הקדוש הזה, פרוס סוכת שלומך שנוכל לשמרו בשלום ובשלמות. עכ"ל.



מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
ויהי נועם