לדף ראשי



בעשרת ימי תשובה מוסיפים הוספות בתפילת שמונה עשרה:
בברכת אבות:

זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלוהים חיים,

בברכת מחיה המתים אומרים:

מי כמוך אב הרחמים זוכר יצוריו לחיים ברחמים,

בברכת הודאה אומרים:

וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך,

ובברכת השלום אומרים:

בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה נזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום בא"י עושה השלום.

בגמרא לא נזכרו ההוספות האלו, והגאונים תקנום, כמו שכתב הרא"ש (בסוף פרק א דברכות) והטור (או"ח סי' תקפ"א).
הרמב"ם אומר שתוספות הללו תלויות במנהג (הל' תפילה סוף פרק ב) ומביא עוד הוספת בקשה למודים, בנוסח "זכור רחמיך" וכו'
ובעל הלכות גדולות בנוסח "זכור רחמיך וכבוש כעסך",
והתניא (סי' ע"ג ופ"א) מביא הנוסח "זכור רחמיך וכתוב לחיים",
ומתוך שלשתם נלמד שהנוסח הקדמון היה:

זכור רחמיך וכבוש כעסך וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך.

בסדור רב עמרם גאון הנוסחא:

זכור רחמיך וכבוש כעסך, וכלה דבר וחרב ומשחית ומגפה ויצר הרע ושנאת חנם ועבודה זרה וחלול השם, וכל מחלה וכל תקלה וכל קטטה וכל גזרה רעה מעלינו ומעל כל בני בריתך, ועל כולם וכו',

וכעין הנוסחא הזאת אנו אומרים בראש השנה וביום כיפור.

ארבע בקשות אלו נוסדו בעיקרם ליום ראש השנה שהוא יום הזכרון, וע"כ בכולם הלשון זכירה, ונקראים זכרונות במסכת סופרים (פי"ט ח). וכתבו שם:

ואין מזכירין זכרונות בג' ראשונות ואחרונות אלא בראש השנה ויום כיפור לבד. וארבעתן בקשה על החיים, כי בראש השנה ספרי החיים וספרי מתים פתוחים לפני הקב"ה (ערכים י).

נוסח זכרנו
בסדר רב עמרם הנוסחא:

זכרנו לחיים וכו' למענך אל חי ומגן בא"י מגן אברהם.

וכן בספר שערי אורה ומובא בבית יוסף (לטור או"ח סי' תקפ"ב). והטור כתב שיש במטבע זו י"א תיבות, ונוסחתו לפי זה כמו נוסחתנו:

"זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלוהים חיים"

יש גורסים "וכתבנו בספר חיים טובים", ועל זה חלק הר"ם מרוטנבורג, שאין לומר "טובים" בזכרנו, אלא לבסוף בהודאה "וכתוב לחיים טובים" וכו'. כי המבקש, מבקש בתחילה דבר מועט, ומוסיף לבסוף. כמו שכתוב במדרש תהלים, הצדיקים יודעים לרצות את בוראם וכו', כי מצינו בדוד שאמר תחילה שגיאות מי יבין, ואח"כ ביקש גם מזדים חשוך עבדך, ואח"כ אל ימשלו בי אז איתם פי' העבירות החזקות (טור סי' תקפ"ב).



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן