חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

חזן

שליח צבור (ש"ץ) ובעל תפילה

החזן ראוי לעבור לפני התיבה אם יש בו תכונות אלה:
פרקו נאה ושפל ברך ומרוצה לעם ויש לו נעימה קולו ערב ובקי לקרות (תענית ט"ז. ועי' שבלי הלקט סי' י).
מי שלא נתמלא זקנו, יוכל להתפלל לפני התיבה באקראי... ובלבד שלא יתמנה מן הצבור (שו"ת הרא"ש סי' י"ז).
הרא"ש התאונן כי נהגו למנות בזויי משפחות לשליח צבור, ויש בדבר הזה ביזוי מצוה, כאילו אינה ראויה למיוחסים שבישראל אלא כשאר אומנות בעלמא וכו'.
נתרעמתי כי חזני הארץ הזאת מונים להנאתם לשמוע קול ערב, ואפילו לרשע גמור אין חוששין, רק שיהיה נעים זמירות, והקב"ה אומר "נתנה עלי בקולה - על כן שנאתיה..." (שו"ת הרא"ש כלל ד' סי' כ"ב).

בראשונה היה מתנהל דיאלוג בין החזנים לציבור, וכל אחד אמר את הקטעים המיועדים לו. למשל: הצבור אומר "נאוה תהילה", והחזן ממשיך: "בפי ישרים...". ועתה שהחזנים חוזרים על הקטעים המיועדים לציבור, חטא הוא, לפי שהן עושין כן כדי להשמיע קולם הנעים, ועוד שיש טורח הצבור שלא לצורך וכו' (ספר חסידים סי' רנ"א).

נוהגים ששני בעלי תפילה שונים מתפללים שחרית ומוסף. והוא מנהג קדום.
במשנה תענית פ"א נאמר: "העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג, האחרון מזכיר והראשון אינו מזכיר". ופירשו בתוס':
האחרון - פירוש המתפלל תפילת מוסף; והראשון - המתפלל תפילת שחרית.
ועל זה כתב בית יוסף (או"ח סי' תקפ"ה):
כי מנהגם היה שש"ץ המתפלל יוצר, אינו מתפלל מוסף, אלא ש"ץ אחר.

חזנות
מקור החזנות הוא בשירם של הלוים בבית המקדש, והחזנים ירשו מקומם אחר החורבן בבתי מקדש מעט.
קשה לחקור את התפתחות הנגינה או החזנות בשנות נדודנו בגלות, וקשה לדעת אם הנוצרים ירשו ניגוני תפילותיהם מאתנו. חכמינו הזהירו שלא להשתמש בנגינות שמנגנים הנוכרים בעבודתם, ולא יעשה אותו ניגון להקב"ה (ספר חסידים סי' רל"ח).

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
הבכורה / עזרא ברנע


מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן




ערכים קרובים
חזרת הש"ץ