לדף ראשי




נולד באב תרנ"ז לאביו ר' אהרון יהושע. כישרונותיו באו לידי ביטוי כבר בגיל הרך. בגיל שלוש ידע את כל חומש בראשית בעל-פה! עד גיל 17 למד בישיבת סוכצ'וב, אחר כך התחתן ועבר לוורשה. את פעילותו הציבורית התחיל במסגרת "צעירי אגודת ישראל", ואף היה עורך "דגלנו" - ביטאון התנועה. הוא הצטיין בסגנונו וברעיונותיו המבריקים. רבים מהצעירים הפכו למעריציו. בתרע"ט השתתף ונאם בוועידה הארצית של אגודת ישראל, ובתרפ"ה התמנה למזכיר הכללי של התנועה. בתפקידו זה הצטיין כנואם בחסד, בכושר ארגון וביחסי ציבור מצוינים עם חבריו ועם "עמך" כאחד. באישיותו היה שילוב מוצלח של למדנות ושל חסידות, ויחד עם זה היה פדגוג גדול ואף משורר שחיבר שירים בעברית. הוא היה חרוץ מאוד, בעל כוח עבודה והתמדה בלתי רגילים. בתרפ"ו נבחר בבחירות דמוקרטיות לחבר מועצת קהילת וורשה מטעם אגודת ישראל. מכאן ואילך הקדיש את עיקר זמנו לחינוך. הוא עמד בראש רשת של תלמודי תורה, ייסד סמינר למחנכים חרדיים והיה מרצה בסמינר זה ובסמינרים למורות של בית יעקב. הרב פרידמן חיבר ספרי לימוד, על כללי התלמוד בשם: "כסף מזוקק" ועל תפילת שמונה עשרה. בתקופה זו גם ערך בכישרון את העיתון "דרכנו" - ביטאון תנועת אגודת ישראל בפולין.

בתקופת השואה
עוד בנובמבר 1940 נכלא ר' זושא עם עוד עשרים ואחד עסקנים כבני ערובה, ושוחרר כעבור שבוע. ב- 1940 התמנה לנציג היהדות החרדית בג'וינט. הקים רשת מטבחים ללומדי תורה, וארגן מערכת שלמה של מוסדות חינוך במסווה של בתי משחק לילדים או בתי תבשיל. רשת זו התרחבה לגטאות לובלין וקרקוב.

באלול תש"א (ספטמבר 1941) אישרו הגרמנים לקיים מערכת חינוך רשמית, ואז התמנה לנציג היהדות החרדית בהנהגה.

באותה תקופה היה מספר הילדים במוסדות החרדיים קרוב ל- 4,000 ילדים, וזאת למרות כל הקשיים.

בהעריכו את הרב פרידמן מינה אותו אדם צ'רניאקוב - יו"ר היודנראט - ליו"ר המועצה הדתית של היודנראט, תפקיד שאפשר לו לדאוג ביתר שאת לצרכיהם הדתיים של התושבים. כשהחלו הגירושים מוורשה, חיבר תפילה מיוחדת לשלומם, ביחד עם הרבי מפיאסצנה והרב שמשון שטוקהמר. בקיץ 1942 נשלחו אשתו ובתו לטרבלינקה, ונרצחו שם.

הרב פרידמן נשאר בוורשה ומצא בינתיים מקלט בבית המלאכה (שופ) של שולץ, בהנהלתו של אברהם הנדל. כאן עבד 12 שעות ביום בתיקון מגפיים ונעליים, ובשעת העבודה למד בעל פה פרקי משניות, מדרשים ונ"ך עם חבריו לעבודה.

במרץ 43 שלח לו ר' חיים ישראל אייז מציריך דרכון של פרגוואי, אבל תעודה זו לא הועילה והוא נלקח למחנה המוות בטראווניקי מחוז לובלין, שם נרצח ב-ה' חשוון תש"ד.

מחיבוריו
• קריאה לאשה היהודית (תרפ"א).
• "כסף מזוקק" על כללי התלמוד (תרפ"ג).
• ספר לימוד על תפילת שמונה עשרה.

מקורות
אלה אזכרה - כרך ראשון. ליכטנשטיין ר. - עדות, מוסד הר' לוין. פרבשטיין אסתר - בסתר רעם. שנות ראינו רעה - כרך ב.




הערות לערך:
שם המעיר: ספרן
הערה:
נשמט איזכור ספרו הנפוץ מאד "מעינה של תורה"
מקור ההערה: הספר הנ"ל

שם המעיר: אריאל הדרי
הערה: בידי מידע אמין כי אלכסנדר זושא פרידמן היה נשוי לגב' ליבא גרינפעלד, ויתכן כי שנות חייו היו 1893 עד 1939.
זאת על פי מגילת יוחסיןשל הגב' זהבה פרידמן ילידת הונגריה.

שם המעיר: משה כהן
הערה: ספרו מעיינה של תורה 5 כרכים על חמשה חומשי תורה, נכתב באידיש ותורגם לעברית.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן