לדף
ראשי
מעמדות
ישראלים העולים לירושלים להיות במקדש בעת הקרבת קרבנות הציבור הכהנים והלוויים היו מחולקים ל- 24 משמרות, וכל משמרת עלתה לירושלים לעבוד את עבודת המקדש בתורה. במקביל למשמרות הכהנים היו משמרות של ישראלים, שהיו עולים אתם כדי "לייצג" את העם, שבשמו מקריבים את הקרבנות. הגיע זמן המשמר לעלות. כוהנים ולווים עולים לירושלים וישראל שבאותו משמר מתכנסים לעריהם ואומרים במעשה בראשית.ומה טעם תקנו מעמדות? לפי שנאמר צו אל בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי (במדבר כ"ח), והאיך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו? לכן התקינו מעמדות, וראשי המעמדות היו שליחי העם שנחשבו כמוהם. וישראל שבאותו משמר היו מתכנסים בעריהם לבית הכנסת ומתפללים, ויושבים ארבע תעניות: ביום שני שלישי רביעי וחמישי בשבוע. בשני התענו והתפללו על יורדי הים, בשלישי על הולכי מדבריות, ברביעי על אסכרה שלא תפול על התינוקות, בחמישי על עוברות שלא יפולו ועל מיניקות שיניקו את בניהם (תענית כ"ז:). המעמדות אחר החורבן אמר ר' אסי אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ. שנאמר: ויאמר אדני במה אדע כי אירשנה. אמר אברהם: רבש"ע! שמא ישראל חוטאים לפניך... א"ל קחה לי עגלה משולשת... אמר לפניו: רבש"ע! תינח בזמן שביהמ"ק קיים, כשאין ביהמ"ק קיים מה תהא עליהם? א"ל: כבר תקנתי להם סדר קורבנות... (תענית כ"ז: מגילה ל"א). על פי הדברים האלה התקינו מסדרי התפילות גם את סדר המעמדות. רב עמרם גאון מביא המעמדות בסדור שלו כפי שנאמר במשנה, עם עוד פסוקים מנביאים וכתובים, גם פרשת המן ועשרת הדברות ופרק ממסכת תמיד, ועוד תפילות והדרן, ונסדרו לכל יום בשבוע וליום השבת. בסוף הסדר יאמר: זה המנהג הנכון למנהג היחידים אנשי מעשה, והצבור אין נוהגים כן, שלא יתבטל איש איש ממלאכתו אשר הם עושים וכו'. האחרונים הוסיפו עוד לקוטים מתנ"ך ומשנה וגמרא. ומזה הסתעף אח"כ הסדר "חק לישראל" עם הוספות מזוהר לכל ימי השנה כסדר הפרשיות. ר' יעקב עמדין מערער על הסדר הזה ועשה סדר חדש ומתוקן בסוף סידורו "בית יעקב" (עי' עבודת ישראל עמ' 495). מקור הערך: מעובד על פי אוצר דינים ומנהגים לא"י איזנשטיין הערות לערך: שם המעיר: משה דב שועלי הערה: המעמדות נוצרו בכדי להפיץ ולהשתיל את ספר התורה בלב עם ישראל. החיוב לקרוא בכל רחבת עיר מהספר שחרית ומנחה, בהקשר לקרבן תמיד במקדש, הוא תחילתו של הבית כנסת. בפני הבית היתה רק הקריאה במעשה בראשית חובה, "והקורא שמע עם אנשי מעמד או משמר לא יצא" ככתוב בברייתא. לאחר החורבן נוספו תפילות. ועם תקופת הגאונים בטלה הקריאה בציבור מחמת הקראים שמיקדו את עיקר התפילה בקריאה מן הספר. לעיון נוסף: שם המעיר: שמואל כהן הערה: מחד גיסא משמע שהישראלים היו עומדים על הקרבן והיינו שהיו עולים לירושלים. ומהמשך הדברים משמע כי כהנים ולויים עולים לירושלים וישראל מתכנסים בעריהם. מקור ההערה: המשנה שהבאתם יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|