חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

מצה

בצק שנאפה בטרם החמיץ

בצק שנלוש ונאפה בטרם החמיץ.
מצוות עשה (סי' י' פ' בא) לאכול מצה בליל ט"ו בניסן. שנאמר:
בראשון בארבעה עשר יום לחדש (ניסן) בערב תאכלו מצוות עד יום האחד ועשרים לחדש בערב (שמות י"ב י"ח).
חז"ל קטעו את הפסוק באמצעו, ולמדו ממנו "בערב תאכלו מצוות" –מצוות עשה לאכול מצות בליל הסדר.

הטעם המפורש בתורה לאכילת מצה הוא כי יצאו בחיפזון ויאפו את הבצק עגות מצות ולא חמץ "כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה" (שמות י"ב ל"ט).

מצה שמורה
המצה שאוכלים בליל ראשון של פסח היא חובה ולכן נקראת בליל זה "מצת מצווה". יש מחמירים לאכול בליל הסדר מצה "שמורה" – שנאפתה מחיטים שנשמרו משעת קצירה לשם מצה לפסח ומחשש חמץ, או לפחות מקמח שנטחן לשם מצה.
מהרי"ל כתב כי חסידים ואנשי מעשה אשר מקדם, היו קוצרים ומשמרים משעת קצירה לשם פסח, אבל אין אנו זריזים כ"כ, ונוהגים לשמור לשם מצה משעת טחינה ואילך (מנהגי מהרי"ל הל' מצות).
מים שלנו
ר' יהודה אומר אין לשין הבצק אלא במים שלנו הלילה בבית ולא במים חדשים מן הבור או מן הנהר שנשאבו באותו היום. הטעם הוא שמים שנשאבו אתמול, ולנו בבית לילה שלם, הצטננו ואינם מחמיצים את הבצק. מים חמים יכולים לגרום להחמצה מהירה.

בסידור רש"י (סי' שס"ה) מפרש:
מפני שבימות הגשמים החמה מהלכת בשפולי של רקיע וכל העולם כולו צונן כנגד גבהו של רקיע, נמצא מעיינות הסמוכין לשפולי של רקיע רותחין. וניסן לעניין חמה עדיין ימות הגשמים הוא, שאין החמה הולכת בגובהו של רקיע עד לתקופת תמוז, הילכך כיון דמעינות רותחין, חשו חכמים לפי רוב הערים שאין להן מי נהרות אלא מי בארות נובעים מימי מעיינות, דבשעת שאיבתן חמין הם. לפיכך ימלאום מבערב כדי שיצטננו (עי' ש"ע או"ח סי' תנה ב').
אפיית המצה
אין אופים פת עבה בפסח, וכמה? א"ר הונא טפח. ולא פת מרובה, משום דנפישא בלישה ויש בה שהייה מרובה.

אין להשהות את הבצק ללא טיפול 18 דקות, שיעור הליכה של 0.75 מיל. זמן הלישה אינו נחשב לשהייה.
ר"ג אומר: שלוש נשים לשות כאחת ואופות בתנור אחד זו אחר זו, וחכ"א שלוש נשים עוסקות בבצק כאחת, אחת לשה ואחת עורכת (מקטפת) ואחת אופה. ר"ע אומר לא כל הנשים שוות (בזריזות) ולא כל העצים ולא כל התנורים שוין.

בימי הביניים היו מצה בעובי אצבע (בית הלל יו"ד סי' צ"ו). עכשיו עושים מצות דקות ביותר.

אין מערבים במצה מלח ותבלין, אע"פ שמן הדין אין בהם איסור כי אין מחמיצים (ש"ע או"ח סי' תנ"ה ה') אבל משום לחם עוני לשין רק במים.

העיסה שנלושה ביין ושמן או דבש. למרות שמי פירות אין מחמיצים, אין יוצאים במצה זו ידי חובה, מפני שהיא נחשבת למצה עשירה, וצריכים לחם עוני (פסחים ל"ה). לשיטת הרמ"א אין אוכלים מצה עשירה בפסח (או"ח תמ"ד,א).

יוצאים במצה מצויירת, אך חכמים גזרו על סריקין המצויירים, בפסח מפני שהאישה שוהה עליה ומחמצתה (שם ל"ז.).

הרמב"ם מתיר ציורים במצות ע"י נחתום שהוא זריז ואינו שוהה בעשייתו כמו אישה (הל' חמץ ומצה פ"ה ט"ו).

הנקבים שאנו עושים במצה ע"י מכונה (ריידעל) הוא כדי לעצור את טפיחת הבצק בעת האפייה.

יש מדקדקים לעשות המצוות עגולות דווקא משום דכתיב עוגות מצה ועוגה היא עגולה (עי' מ"ק ד' רש"י ד"ה עוגיות).
מהר"י אסאד בתשובותיו (לאו"ח סי' קנ"ז) כתב בשם רב סעדיה גאון והרמב"ם כי העגול מורה שאנו מאמינים בבורא שאין לו ראשית ואין לו קץ (מנהגי ישורון הוספות דף ס"ז).
מהרי"ל היה נוהג להסיק התנור לאפות בו המצות בעצי ערבה מהלולב והושענות, ויש מכבדים בהם התנור, הואיל ואתעביד בהו מצווה זימנא חדא (מנהגי מהרי"ל ה' פסח).

זמן האפייה
לפנים היו המצות נאפות בתוך שלושים יום לפני הפסח, ומצה שמורה בערב פסח בזמן הקרבת הפסח (או"ח סי' תנ"ג ד'). והמדקדקים אפו כל המצות בע"פ ממנחה גדולה ואילך שלא תהא מצה ישנה, ואע"ג שיש בזה פלוגתא בין בית שמאי ובית הלל, ובית הלל מכשירים מצה ישנה (ירוש' סוכה פרק תמיד נשחט).
בליל החג היו אופים לצורך החג, ובמהלך החג היו אופים מצות כדי לאוכלם סמוך לאפייתן.
מהרי"ל פסק שיותר טוב לאפות מערב יום טוב, כי חשש לכמה קלקולים שיארעו ביום טוב כמו כבוי שלא לצורך וכהאי גוונא (מהרי"ל שם).
מנהג ישראל, כשאופה המצות, השכנים הקרובים מברכים אותו "כן תעשה לשנה הבאה לאפות מצוות בכשרות" דאיתא בתנחומא כשהביאו בכורים יצאה ב"ק ואמרה כן תזכו לשנה הבאה (ס' מטעמים 52).
עשיית מצה ע"י מכונה
בערך בשנת 1856 המציא אופה באוסטריה מכונה לאפות בה מצות, באופן שהעיסה הייתה נלושה ומתגלגלת דרך שני גלגלים של מתכת ויוצאות משם מצות דקות נחתכות במדה ונופלות על טס של מתכת. המצות מנוקבות ע"י מכונה, ואח"כ ישימו אותן בתנור לאפות. מתחילה היו המצות יוצאות עגולות, ומה שנשאר מן הפינות היו מחזירים למכונת הלישה. מחשש לשהייה, המציאו מכונה לחתוך מצוות מרובעות, שלא יישארו פינות. המכונות הלכו והשתכללו עד כי המצות נעשות מתחילתן ועד סופן ע"י מכונות שונות במהירות רב.
בשנת 1875 החלו לאפות מצות במכונות באנגליא ובאמריקא, ומאז התפשטו המכונות בכל העולם.

כאשר הופיעו המכונות התנגדו להן כמה רבנים מטעמים שונים:
א) המכונה תקפח פרנסת העניים העוסקים בעשיית המצות "בידים", והוכיחו ממה שמנעו חז"ל לדחות מקרא מגילה ליום השבת מפני שעיניהם של עניים נשואות במקרא מגילה לקבל מתנות אביונים (מגילה ד':):
ב) כי מעשה המכונה דומה למעשה קטן שאין בו דעת, ובעשיית המצה ובפרט מצות מצווה (שמורה) צריכים כוונה לשם מצווה ע"י ישראל גדול;
ג) יש לחוש לחיטה שלמה השכיחה בקמח, ואדם המרגיש בה ישאל עליה, לא כן המכונה;
ד) יש לחוש לפירורים של בצק הנשארים בתוך גלגלי המכונה שקשה לנקותם ומחמיצים.

רבי שלמה קלוגר, בספר "האלף לך שלמה" מונה שלוש סיבות לאסור מצות מכונה:
א. מנהג ישראל לעשות מצות עגולות ולא מרובעות, ויש טעם למנהג זה.
ב. אם יצא קול שהותרה המכונה לאפיית מצה, שוב לא ישימו לכל התנאים ודרישות ההלכה לשמירה מחימוץ ועשייה לשמה.
ג. אין לחדש ענייניים מחודשים שלא כמקובל מאבותינו מדור דור, שהיו אופים מצות יד, יש בזה משום פריצת גדר בחומת הדת.

דעות המתירים
לעומת האוסרים קמו רבנים גדולים להתיר מכונת המצות, ובראשם ר' יוסף שאול נאטאנזאהן מלבוב בעל שו"ת שואל ומשיב. הם סתרו את טעמי האוסרים:
א) מצה אינה דומה למקרא מגילה, מפי שבמגילה עיקר המצווה היא מתנות לאביונים וחששו שתעקר המצווה ההיא אם ידחו קריאת המגילה ליום השבת. ואם נזקק תמיד להפסד העניים א"כ עלינו לאסור גם הדפסת הספרים שעי"ז יפסידו הסופרים המעתיקים מכתבי יד;
ב) המכונה אינה דומה למעשה קטן, כי מניע אותה אדם גדול;
ג) אם נמצאה חטה שלמה בעיסה יוכל לשאול עליה המשגיח העומד על המכונה כמו האישה שלשת הבצק, וגם לא שכיחה כי מנפים היטב הקמח מקודם;
ד) אין לחוש לפירורים במכונה, כי מנקים אותה היטב בכל פעם. ובכלל יש במכונה זריזות יתירה והשגחה מעולה יותר ממצות שנעשו ע"י המון אנשים ונשים העוסקים בעבודה זו הרבה שעות ביום ובלילה.

גם בירושלים התיר הרב דמתא ר' שמואל סלאנט ז"ל לאכול המצות שנעשו ע"י מכונה. אבל גם במכונה צריכים השגחה מעולה וניקיון גדול. ועתה כמעט כל ישראל אוכלים מצות שנעשות ע"י מכונות, ורק יחידי סגולה מחסידים ואנשי מעשה מקפידים לעשות המצות כמו שעשו אבותיהם ומנהג אבותיהם "בידיהם".

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
מצות מכונה ומצות של יד / יצחק אלפסי

מקור הערך: מעובד על פי אוצר דינים ומנהגים לא"י איזנשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן




ערכים קרובים
פסח שני - הסבר המושג
מצה - סוגי מצות