חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

משיב הרוח ומוריד הגשם

תפילה הנאמרת בחורף בין שמיני עצרת ליום א' של פסח

בחורף החל בשמיני עצרת ועד ראשון של פסח אומרים בתפילת העמידה בברכת "גבורות" "משיב הרוח ומוריד הגשם".
הטעם שמזכירים אותו בברכת מחייה המתים, כי תחיית המתים והגשמים נותנים חיים לעולם.
מנהג הספרדים לומר "משיב הרוח ומוריד הטל" בימות החמה,
ומנהג האשכנזים שלא לאומרו כלל בימות החמה וכן המנהג בחו"ל.
מנהג ארץ ישראל לומר "מוריד הטל".
מתחילים לומר משיב הרוח ומוריד הגשם בתפילת מוסף של שמיני עצרת, ומפסיקים בתפילת מוסף של יום א' של פסח. אין מזכירים הגשם עד שיאמרו הש"ץ בחזרת התפילה, והקהל עונים אחריו, ומזכירים גשם החל בתפילת מנחה.
וי"א שלפני שמתחילים מוסף מכריז השמש "משיב הרוח ומוריד הגשם", כדי שהצבור יזכירו אותו בתפילתם, וכן נוהגים (מרדכי תענית ריש פ"א).

לפני מוסף של טל ביום א' של פסח מכריז השמש "מוריד הטל", והציבור מחליף לומר "מוריד הטל" במקום "משיב הרוח ומוריד הגשם".


מקור הערך: מעובד על פי אוצר דינים ומנהגים לא"י איזנשטיין


הערות לערך:
שם המעיר: עופר חננאל גולדפרב
הערה: יש לומר משיב בקמץ ולא בשווא נע שכן המשמעות משתנה.
משיב בקמץ משמעו גורם לרוח לנשוב ואילו משיב בשווא משמעו מחזיר. אנו אמנם נשמח שהקב"ה יחזיר את הרוח אך הכוונה היא שאנו מבקשים מהקב"ה שיגרום לרוח לנשוב ובכך להביא עננים שיורידו גשם.


שם המעיר: זאב
הערה: להערתו של עפר גולדפרב:
אכן יש לומר תנועת A ב"מַשִּׁיב", אלא שזה בפַתח, ולא בקמץ (ובדגש בשי"ן), כי זה בא מהשורש "נ,ש,ב" (כפי ש"מַפִּיל" בא מ-נ,פ,ל).

על כן: "מַשִּׁיב הרוח"
מקור ההערה: כל הסידורים, וכן כללי הדקדוק


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן




ערכים קרובים
גשם