חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

מישע

מלך מואב בימי אחאב ויהורם מלכי ישראל ויהושפט מלך יהודה

תוכן הערך:
מצבת מישע
נוסח הכתובת:
תרגום המצבה (מתוך אתר ויקיפדיה)
פירוש הכתובת (מתוך אתר ויקיפדיה)
הכתובת וערכה

מישע היה משועבד לאחאב מלך ישראל ומרד בו לאחר מותו. בנו יהורם עם יהושפט מלך יהודה ומלך אדום עלו להלחם במישע מלך מואב. מישע הושם במצור וכשלא יכול היה לפרוץ את המצור. הקריב את בנו בכור לקורבן, ועל ישראל יצא הקצף שהם הביאו את מישע למעשה נואש זה. במואב נמצאה מצבת אבן שבו מתוארים מלחמותיו של מישע וכיבושיו התואמים את הנאמר בתנ"ך וכן את מפלתו במלחמה האחרונה.

מישע - מלך מואב בימי אחאב ויהורם מלכי ישראל ויהושפט מלך יהודה. מישע היה משועבד לאחאב, ובהיותו נוקד (בעל מקנה) נתן לאחאב מס בכל שנה מאה אלף כרים ומאה אלף אילים צמר. במות אחאב מרד וחדל לשלם מיסים (מ"ב ג').

יהורם בן אחאב ויהושפט מלך יהודה ומלך אדום יצאו להלחם במואב. בספר מלכים מופיעים בסוף תיאור המלחמה פסוקים אלה:

מלכים ב פרק ג
(כו) וַיַּרְא מֶלֶךְ מוֹאָב כִּי חָזַק מִמֶּנּוּ הַמִּלְחָמָה
וַיִּקַּח אוֹתוֹ שבַע מֵאוֹת אִיש שלֵף חֶרֶב לְהַבְקִיעַ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם וְלֹא יָכֹלוּ:
(כז) וַיִּקַּח אֶת בְּנוֹ הַבְּכוֹר אֲשר יִמְלֹךְ תַּחְתָּיו וַיַּעֲלֵהוּ עֹלָה עַל הַחֹמָה
וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל עַל יִשרָאֵל וַיִּסְעוּ מֵעָלָיו וַיָּשבוּ לָאָרֶץ:
מצבת מישע
בשנת 1868 מצא הכומר הגרמני קליין, עם עוד נוסעים אחרים, מצבת אבן שיש שחורה אשר חרות עליה קורות מלך מואב במלחמתו עם בני ישראל. האבן הזאת נמצאת בעיר דיבון העתיקה, ארבעה מילין לצפון נחל ארנון. כאשר ראוהו בני אירופה בפעם הראשונה הייתה ארכה 1/2 3 רגל, ורחבה 2 רגל.

החוקר קלירמון-גנו טבע חותמת שעווה על האבן כדי לקרות את הכתובת. הערביים הגרים בסביבות דיבון פוצצו את האבן לרסיסים. השברים האלה עם הטבעת השעווה נמצאים במוזיאון הלובר בפאריס.

הכתובת היא 34 שורות בכתב כנעני, ויש בה 260 מלים וכאלף אותיות.

נוסח הכתובת:
1) אנכ משע בנ כמש מלכ מאב הד. . .
2) יכני אבי מלכ על מאב שלשנ שת ואנכ מלכ. . .
3) תי אחר אבי ואעש הבמת זאת לכמש בקרחה ב. . .
4) שע כי השעני מכל השלכנ וכי הראני בכל שנאי ע., .
5) מלכ ישראל ויענו את מאב ימן רבן כי ת אנפ כמש כ. . .
6) צה ויחלפה בנה ויאמר גם הא אענו את מאב בימי אמר כ. . .
7) וארא בה ובבתה וישראל אבד עטם וירש עמרי את.
8) צ מה דבא וישב בה ימי בנה ארבענ שת, .,
9) בה כמש: בימי אגב את בעל מענ ואעש בה האשוח וא, . .
10) את קריתנ ואש גד ישב בארצ ת מעלם ויבן לה מל., .
11) שראל את ע רת ואלתחם בקר ואחזה ואהרג את כל ג, . .
12) חקר רית לכמש אל למאב ואשב משמ את וא, . .
13) חבה לפני כמש בקרית ואשב בה את אש שרנ ואת א. .,
14) שחרת ויאמר לי כמש לכ אחז את נכח על ישראל. . .
15) הלכ כללה ואלתחמ בה מרקע השחרת עד צהרם וא. . .
16) חזה ואהרג כלה שבעת אלפנ. .
17). . . ת חמות כי לעשתר כמש החרם ואקח משם., .
18). . לי והוה ואסח בהמ לפני כמש ומלכ ישראל בנ. .,
19) יהצ נישב בה בהלתחמה בי ויגרשה כמש מפ. . .
20) אקח ממאב מאתנ אש כל רשה ואשאה ביהצ ואח ה. . .
21) לספת על דיבנ אנכ בנתי קרחה חמת היערם וחמת. . .
22) הע ואנכ בנתי שעריה ואנכ בנתי מגדלתה וא., .
23) נכ בנתי בת מלכ ואנכ עשתי כלאי האש ין בקר. . .
24) קר ובר אנ בקרב הקר בקרחה ואמר לכל העמ עשו ל., .
25) כם אש בר בביתה ואנכ קרתי המכרתת בקרחה בא. . .
26) ישראל אנכ בניתי רעד ואנכ עשתי המסלת בארננ. . .
27) בנתי בת במת כי קרס הא אנכ בנתי בצר כי עצ. .,
28) ש דיבנ חמשנ כי כל דיבנ משמעת ואנכ מל. . .
29) מ את בקרנ אשר יספתי על הארצ ואנכ בנ. .
30). . . . ובת דבלתנ ובת בעלמענ ואשא שם את. . .
31). . . ., הארצ וחרננ ישב בה בו. . .
32), . . . . מר לי כמש רד הלתחמ בחורננ וא. .
33). . . . . ה כמש בימי על עש. .
34). . . . . שת ק וא. . .

תרגום המצבה (מתוך אתר ויקיפדיה)
אנכי מישע בן כמוש[ית] ... מלך מואב, הדיבוני.
אבי מלך על מואב שלושים שנה ואנכי מלכתי אחר אבי. ואעש את הבמה הזאת לכמוש בקרחה (=איזור חדש שמישע בנה בדיבון).
... כי הושיעני מכל המלכים וכי הראני (במפלת) כל שנאי.
עמרי מלך ישראל עינה את מואב ימים רבים, כי יאנף כמוש בארצו.
ויחליפהו בנו ויאמר גם הוא: אענה את מואב.
בימי אמר כ[ן], וארא בו (=במפלתו) ובביתו.
וישראל אבד אבד לעולמים.
וירש עמרי את ארץ מידבא.
וישב בה ימיו וחצי ימי בנו ארבעים שנה, וישיבנה כמוש בימי. ואבן את בעל-מעון ואעש בה האשוח (=מקוה מים) ואבן את קריתין.
ואיש גד ישב בארץ עטרות מעולם. ויבנה לו מלך ישראל את עטרות. ואלחם בקיר (=בעיר) ואוחז בה. ואהרוג את כל העם.
... מהעיר רית (=העיר היתה) לכמוש ולמואב.
ואשיב משם את אראל הראש שלה, ואסחבהו לפני כמוש בקריות.
ואושיב בה את איש שרון ואת איש מחרת.
ויאמר לי כמוש: לך אחוז את נבו מישראל.
ואהלך בלילה ואלחם בה מבקוע השחר עד הצהרים ואחז בה.
ואהרוג את כולם שבעת אלפים גברים וגרים (=אולי נערים) ונשים וגרות ושפחות, כי לעשתר כמוש (כמוש מופיע כאל זוגי) החרמתיה.
ואקח משם את כלי יי' ואסחב אותם לפני כמוש.
ומלך ישראל בנה את יהץ וישב בה בהלחמו בי ויגרשהו כמוש מפני.
ואקח ממואב מאתים איש כל רשה (=אולי ראשיה) ואשאם ביהץ ואחז בה (כדי) לספחה לדיבון.
אנכי בניתי (את) קרחה, את חומת הי(ע)רות ואת חומת העופל (=המצודה).
ואנכי בניתי (את) שעריה ואנכי בניתי את מגדליה, ואנכי בניתי בית (ה)מלך, ואנכי עשיתי את כלאי האשוח למים בקרב העיר.
ובור אין בקרב העיר בקרחה. ואמר לכל העם: עשו לכם בור בביתו.
ואנכי כרתתי קורות לקרחה ב(עזרת) אסירי ישראל.
אנכי בניתי (את) ערוער, ואנכי עשיתי את המסילה בארנון.
אנכי בניתי את בית במות כי הרוס הוא.
אנכי בניתי (את) בצר כי ... עם חמישים (אנשים) דיבונים, כי כל דיבון נשמעת (לי).
ואנכי מלכתי ... על מאתים ערים אשר הוספתי (=סיפחתי) לארץ.
ואנכי בניתי ... (את) מידבא ובית-דבלתיים ובית בעל-מעון, ואני שמתי שם את ... צאן הארץ.
וחורנים ישב בה ב... אמר אלי כמוש: רד הלחם בחרנים.
וארד ... [וישב] בה כמוש בימי.

פירוש הכתובת (מתוך אתר ויקיפדיה)
מכתובת זו ניתן ללמוד כי עצמאותה של מואב באה לקיצה בימי עמרי, שיצא למסע כיבושים בארץ המישור של מואב ("מהדבא"). לא נאמר בכתובת שעמרי כבש גם את חבל הדיבון בו ישבו מלכי מואב, מישע ואביו. מישע גם לא מספר על כיבוש דיבון וערוער על ידו מאוחר יותר כאשר מרד בישראל. מסתבר, שעמרי הסתפק בהטלת מרות על מלך מואב שישב בדיבון. השעבוד נמשך כל ימי עמרי ו"מחצית" ימי אחאב. יש להניח, שמרד מישע בא בשעה שגבר לחץ הארמים על ישראל. תחילה הבטיח מישע את הקשר בין חבל מואב אשר מדרום לארנון ובין חבל דיבון, על ידי ביצור ערוער ובניית המסילות בארנון. הוא חיזק את עיר מושבו ("קרחה", היא האקרופוליס) והכשיר את העיר לעמידה ממושכת במצור. אחאב לא התפנה לתקוף את מואב והסתפק בביצור יריחו: "בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי אֶת-יְרִיחֹה בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ וּבִשְגוּב צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ כִּדְבַר ה' אֲשֶר דִּבֶּר בְּיַד יְהוֹשֻעַ בִּן-נוּן" (מל"א טז,לד), החולשת על המעבר אל ערבות מואב וארץ המישור. בקרב קרקר נגד שלמנאסר ג', לא נזכר מישע בין בעלי הברית לצדו של אחאב. עם מות אחאב ברמות גלעד פרץ מישע צפונה והשתלט על ארץ עטרות, בית דבלתיים ויהץ. משם התקדם אל ארץ מידבא וכבש אותה, את בצר ואת נבו, היושבת על הדרך ממידבא אל ערבות מואב. מישע גם דאג ליישב באוכלוסיה מואבית ישובים שכבש. בסופה של הכתובת מזכיר מישע מסע שערך לחורנים, בדרום מואב. אף על פי שהשורות האחרונות מקוטעות, ניתן להבין מהן שמישע הצליח להשיב את חורנים למואב (אולי מיד אדום), וכך החזיר מישע למואב כמעט את כל היקף הממלכה כפי שהיתה בעבר, מקצה ים המלח בדרום ועד ערבות מואב בצפון.

הכתובת וערכה
החוקרים דנו הרבה בכתבת שעל המצבה והתאמצו לבאר את המלים הזרות, וכבר נכתבה עליה ספרות שלמה.
עיקר תוכנה ועניינה מוסכם, כי עמרי מלך ישראל לחץ את מואב ימים רבים, ולכד את העיר מידבא מיד המואבים ונשארה בידו וביד בנו [אחאב] ארבעים שנה.

מישע חזר וכבש את מידבה מיד ישראל. גם את העיר עטרות לכד מישע, הרג את יושביה, רבים מהם הוליך בשבי והושיב בעיר את בני עמו.
"כמש אמר לי לך לכוד את נבו, ונלחמתי עליה מן הבקר עד הצהרים ולכדתיה, והרגתי בה שבעת אלפים נפש ולקחתי משם את כלי בית ה' וסחבתי אותם לפני כמוש".
גם את יהץ ואת חרונים לקח מישע מיד ישראל, וכאשר גברה ידו בנה במות ובנינים גדולים בעיר ממלכתו קרחה, לחץ את בני ישראל אשר בארצו ועבד בהם. בנה את הערים ערוער בית-במות בצר בית-דבלתים בית-בעל-מעון וקריתים. בנה גשר על נחל ארנון, וצוה לכל עמו המואבים שכל איש יחפור לו באר בחצרו.

במצבה אין סתירה לכתוב במקרא, ויש בה הוספות לנאמר בספר מלכים על נצחונות מישע אחרי מלחמתו עם מלכי יהורם ויהושפט. המצבה כוללת שמות אנשים וערים שנזכרו רק במקרא. גילוי הכתובת עשה רושם רב בין לומדי התנ"ך, שראו במצבה ראיה לאמיתת הספור במקרא.

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
ישעיהו פרק טו-טז: משא מואב וכתובת מישע / יהודה אליצור

מקור הערך: ע"פ אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן




ערכים קרובים

מואב