התהליכים הנפשיים אצל בני זוג בעת טיפולים / גבריאל גולדמן ומנחם בורשטיין
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

התהליכים הנפשיים אצל בני זוג בעת טיפולים

מחבר: גבריאל גולדמן ומנחם בורשטיין

בקיצורים ובהשמטות.

תוכן המאמר:
התהליכים הנפשיים של בני זוג העוברים טיפולי פוריות
זוג הסובל מבעיות פוריות מתמודד בששה תחומים:

התהליכים הנפשיים אצל בני זוג בעת טיפולים

 

התהליכים הנפשיים של בני זוג העוברים טיפולי פוריות

בפרק שלפנינו נתייחס לתגובות בני הזוג אל נוכח הקשיים הנפשיים המתעוררים עקב הצורך בטיפולי פוריות וגם למתח הנוצר בטיפולים עצמם.

עיקר הפרק עוסק בהבנת התהליכים הנפשיים של בני זוג העוברים טיפולי פוריות ובצורך בשיתוף פעולה בין בני הזוג.

 

קח שרשי השבת, עיקרי השבח וההודאה ועיקרי השמחה והבטחון, הסר מהם גרעיני היגון והדאגה, וקח פרח רמוני הדעת והתבונה, ושרשי ההמתנה וההסתפקות, ותכתוש הכל במכתשת השפלות, ובשל הכל בכלי הענווה, ותלוש אותם במתק שפתיים, ותמרוס הכל במימי החן והחסד, והשקה לחולה ממחלת היאוש שני יעים בכל בוקר ובכל ערב, עם שלושה יעים ממימי ההסברה והאמצעיות, ותנקה הכל מפסולת הכעס והקפדנות, ותערב הכל בתמצית הסבלנות לרצון יתברך, אדון השבח וההודאה, והשקהו בכלי שבחו של מקום יתברך על כל - וינוח החולה וישקוט.  (רבי משה בן מימון, הקדמה לספר הנמצא, משקה התועלת והבטחון).

 

אין אנו תוהים על דרכי הקב"ה המופלאות, אלא על דרך האדם אשר בה ילך כשהסבל קופץ עליו.  (הרב יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק, 'קול דודי דופק' -  'צדיק ורע לו', בסוד היחיד והיחד, עמ' 339).

 

אדם אינו יכול לבחור את האירועים ואת הקשיים שיפגוש במשך חייו, אך הוא יכול לנסות לבחור את תגובתו לקשיים הללו, על פי העקרונות והכללים שהוא מאמין בהם.

 

זוג הסובל מבעיות פוריות מתמודד בששה תחומים:

רוחני – הכמיהה לילד היא טבעית ומולדת אצל כולנו. מניעת הזכות הטבעית הזו – או כפי שיש מבין אנשי המקצוע שמכנים זאת - "המנדט לאמהות" - מותירה את האדם מרוקן וחסר סיפוק, בלי קשר למידת ההצלחה שהוא רואה בתחומי חייו האחרים.

חברתי – הזוג מרגיש מנודה ומבודד מהעולם הפורה, שלכאורה שם את הדגש על חשיבות הקמת המשפחה וגידול הילדים, ומהלל את היופי שבחיי המשפחה.

אמוני – זוגות, ובמיוחד שומרי תורה ומצוות, מתקשים לקבל את העובדה שהקב"ה, אב הרחמן, שיכול היה לבקוע את הים ולעצור את השמש ברום השמים, אותו הקב"ה כאילו "אינו יכול" לתת להם ילד. מחשבה זו היא מחשבה מייסרת מאד, המותירה בהם חותם של צער וכאב מפני שהם בטוחים שהם נענשים משמיים, או שהקב"ה חלילה שונא אותם.

פסיכולוגי - אי הפריון גורם לרגשות עזים של קנאה וכעס כלפי העולם הפורה. כולל ידידים, שכנים, אחים ואחיות. ההתמודדות עם רגשות שליליים וקיצוניים כאלה היא קשה. נשים הסובלות מאי פריון מרגישות נורא עם עצמן בשל רגשות אלה. קיומם גורם להן לתחושות אשם ובושה. ההיפטרות מרגשות אלה הכרחית למען רווחתן הנפשית.

פיזי - טיפולי פוריות רפואיים בנשים גורמים לכאבים. הם גוזלים חלק ניכר מזמנה של האשה ומרחיקים אותה מעיסוקיה האחרים.

בין-אישי - הקשר בין הבעל והאשה במצב עדין מאד. חילוקי הדעות מתרבים, והאינטימיות ביניהם נפגעת.

הטיפול בבני זוג כאלה חייב לכלול לא רק ייעוץ רפואי, אלא גם עזרה בהתמודדות עם ניסיון הפוריות.    (הרב ברוך ומיכל פינקלשטיין, המפתח השלישי, מבוא, עמ' 37-36).

 

קשה למתבונן מן הצד להבין עד כמה חווית אי הפוריות חודרנית ומחלחלת לכל תחומי החיים. אלה החווים את הבעיה מופתעים לעתים להיווכח עד כמה היא משתלטת על חייהם. הרבה נכתב בניסיון להבין מדוע לאי פוריות יש השפעה כה מרחיקת לכת ועמוקה. עוצמת ההשפעה הזו משקפת את המציאות – שאי פוריות היא משבר חיים החודר לדימוי העצמי, לנישואין, למערכת היחסים עם יתר המשפחה המורחבת, עם הקהילה, ולבסוף, עם הקב"ה.

 

ישנם שני פנים ייחודיים לקשר שבין אי פוריות לבין שמירת מצוות, המבדילים בין חווית אי הפוריות לבין מחלות אחרות.

ראשית, מבחינתם של יהודים שומרי מצוות, אי פוריות מהווה מכשול בפני קיום המצווה הראשונה בתורה – "פְּרוּ וּרְבוּ". ציווי זה הפך לאחד הערכים המרכזיים והיקרים בחיים היהודיים - ערך בניית המשפחה. משפחה ללא ילדים אינה אפשרות סבירה לזוג המחויב לחיי משפחה על פי ערכי היהדות.

 

שנית, החשיבה היהודית המסורתית מיחסת לחלקי הגוף ולהתנהגויות הקשורות ברבייה ערכים של צניעות ושל פרטיות, וכן תחושה מיוחדת של קדושה. במצב של אי פוריות, אלה הופכים פתאום לנחלתם של רופאים שונים ונחשפים בציבור. לעתים נחוץ שינוי תודעתי ארוך ומורכב לפני שזוג שומר מצוות יהיה מסוגל להתחיל להתמודד עם בעיות פוריות באופן פתוח ונינוח. זוג שאינו מסוגל להתמודד עם השינוי התפיסתי הזה עלול לסגת מן המשפחה ומן הקהילה, ולהתכנס לבד בבושה, במבוכה ובאי וודאות.

 

כאשר אשה שומרת מצוות מתחתנת, היא מביאה בחשבון שתקים משפחה. לאור זאת, היא מחליטה החלטות קריטיות בתחומי חיים שונים, ובהם לימודי קודש או חול, קבלת הצעות עבודה, או שאיפות תעסוקתיות. כאשר מצב של אי-פוריות מערער את הגדרת התפקידים שלה, עליה לשקול את כל החלטותיה מחדש. בו בזמן גובר הקושי לתכנן תכניות חדשות לנוכח מרכיבים לוגיסטיים ורגשיים. אי-הצפיות, הזמן והמאמץ הנדרשים לטיפולי פוריות מן הסתם ידרשו מהאשה גמישות וזמינות בימים מסוימים של המחזור, בשעות מסוימות במשך היום, ולעתים בהתראה קצרה. ההצפה הרגשית שמעוררות בעיות פוריות מגבירה אף היא את הקושי להתמקד בתחומי חיים אחרים, כפי שתיארה אשה מסוימת: "אני סובלת בעבודה, אבל איך אוכל לחפש מקום עבודה אחר כאשר כל הזמן והמרץ שלי מושקעים בעיסוק בבעיות הפוריות?" האשה נותרת עם תחושת ריקנות: היא איננה אם, והיא מותשת מדי מכדי להעצים ולפתח חלקים אחרים באישיותה.

(שרה באריס ויואל קומט, 'אי פוריות - דברים שבלב', הורות נכספת, עמ' 75-73).