סימן תקעד: שנותנין בתענית חומרי המקום שיצא ושהלך לשם
לחץ כאן לתצוגת הדפסה

סימן תקעד: שנותנין בתענית חומרי המקום שיצא ושהלך לשם

סימן תקעד: שנותנין בתענית חומרי המקום שיצא ושהלך לשם

 

סעיף א
ההולך ממקום שמתענין למקום שאין מתענין, ודעתו לחזור, צריך להתענות כל תעניות שקבלו עליהם.
 
סעיף ב
ההולך ממקום שאין מתענין למקום שמתענים, יתענה עמהם אפילו דעתו לחזור; ומיהו כיון שלא קבל עליו תענית, אם יצא מן העיר חוץ לתחום מותר לאכול ואינו צריך להשלים. הגה: ודוקא שבא לשם ביום התענית, אבל אם בא לשם מבעוד יום צריך לקבל עליו התענית וצריך להשלימו (טור).
 
סעיף ג
שכח ואכל, אל יתראה בפניהם כאלו אכל ואל ינהג עידונין בעצמו לומר: הואיל ואכלתי מעט אוכל הרבה (ואפילו שלא בפניהם אסור לנהוג עידונין בעצמו) (מרדכי פ"ק דתענית).
 
סעיף ד
מצוה להרעיב אדם עצמו בשנת רעבון ואסור לשמש בו מטתו, חוץ מליל טבילה; ולחשוכי בנים (פירוש ולמנועי בנים) מותר (וע"ל סימן ר"מ סעיף י"ב).
 
סעיף ה
כל הפורש מן הצבור אינו רואה בנחמתן; וכל המצטער עמהם, זוכה ורואה בנחמתן.