דין וחשבון הועד היהודי הלאומי בפולין, נשלח מוורשה 24 במאי 1944



מילים אחדות על היחסים הפנימיים והבין ארגוניים. קשרינו עם ארגוני המחתרת הפולנית מוסיפים להיות קרובים ולבביים. האווירה בועד היהודי הלאומי - אוירה של אחווה ושל שיתוף-פעולה הרמוני. היחסים עם ה"בונד" תקינים וגם ידידותיים.

ואולם למען האמת יש ברצוננו לנגוע בכמה נקודות. על סמך הידיעות מחוץ-לארץ נראה לנו, שה"בונד" בחוץ-לארץ מבקש לזקוף את הקרבות בגטו ורשה על חשבונו, ואם לא את כולם - את חלקם המכריע. אנו מודיעים לכם בהחלטיות גמורה, כי אין דבר זה מתאים לאמת. למען האמת ההיסטורית עליכם לעקור אגדה בלתי נכונה ובלתי מוצדקת זו. את המאבק בגטו ורשה, כבגטאות אחרים ובמחנות, יזמו, ארגנו וגם ערכו הארגונים שלנו, ובראש וראשונה: ארגוני הפועלים והסתדרויות הנוער של ארץ-ישראל העובדת, החלוץ, דרור ("פרייהייט - "החלוץ הצעיר", הנוער של מפלגת פועלי ציון צ.ס.), השומר הצעיר, פועלי ציון (צ.ס.) ופועלי ציון שמאל. הסתדרויות אלה ערכו וניהלו את הקרבות, נתנו את מספר הלוחמים המכריע והקריבו את קרבן הדם הגדול ביותר.

מפקדו של הארגון היהודי הלוחם היה חברנו הגיבור מרדכי אנילאביץ מנהיג השומר הצעיר. במפקדה היו לנו 4 חברים, ל"בונד" - נציג אחד. מתוך 22 הפלוגות הלוחמות של הארגון היהודי הלוחם, היו להסתדרויותנו (בועד היהודי הלאומי) - 18, ל"בונד" - 4, במספר הכללי של הלוחמים לא היה ל"בונד" יותר מ- 18%.

התמיהתנו מאוד הענקת אות ההצטיינות "וירטוטי מיליטארי" אך ורק למיכאל קלאפפיש, חבר ה"בונד". הלוחם קלאפפיש נלחם באומץ. אבל הוא לא היה אלא אחד מבין מאות הלוחמים הגיבורים. אם הכוונה הייתה להענקה סמלית של אות-הצטיינות לארגון היהודי הלוחם, או לכלל הלוחמים הגיבורים - סבורים אנו, כי מן הראוי היה להעניק את אות ההצטיינות למפקדו של הארגון היהודי הלוחם.

תדע גם תנועת העבודה בכל העולם, כי המארגנת של מרד גטו ורשה ומנהיגתו הייתה תנועת הפועלים למען ארץ-ישראל העובדת וכי מאות לוחמים נאבקו ונפלו כשהם חדורי רעיון זה, שמותם ישמש אחד היסודות לעתיד הסוציאליסטי של ההמונים היהודים בארץ-ישראל...

הוועד היהודי הלאומי
ד"ר א. בארמן -בורובסקי, יצחק צוקרמן, עו"ד שמעון גוטאסמן, דניאל כפתור (גוז'יק) - ג'וינט, יוסף סאק. [מתוך: מלך ניישטאט, חורבן ומרד של יהודי ורשה, תל אביב 1946 ע' 124-125]

ורשה, סוף מאי 1944
מהדין וחשבון הרצוף בזה על קרבות הגטו - המקוטע והמקוצץ בהכרח - תקבלו מושג נאמן ממצב הדברים. אנו חוזרים ומדגישים, כי סיסמת המלחמה ויזמתה יצאו רק מקרבנו, כי הארגון היהודי הלוחם הוא מעשה ידיו של החלוץ, כי מפקדי הארגון הזה היו מרדכי אנילאביץ שנפל בקרב ויצחק צוקרמן. הננו מביאים רק עובדות. ההתגנדרות של אלמנטים ידועים במפעל לא שלהם, לשם מטרות מפלגתיות גרידא - היא בעינינו גרוטסקית כל כך - ועם זה איומה כל כך נוכח הטרגדיה שלנו - שאפילו פולמוס כל שהוא על נושא זה פוגע בכבוד ענייננו הנשגב.

ברכות מאוחרות לאחד במאי הננו שולחם למפלגת פועלי ארץ-ישראל, לקיבוץ המאוחד, להסתדרות, למפלגותינו בשאר ארצות תבל, לכל תנועת העבודה הבינלאומית ובראש וראשונה ללוחמי הסוציאליזם.

ברכת "חזקו ואמצו" לבוני ארץ-ישראל הסוציאליסטית וללוחמיה. ולך, אנזאלם היקר, לחיצת יד לבבית.

שלכם
יוסף סאק, שלום גראיעק, לייזר לוין

(חברי מרכז המפלגה)

[מתוך: מלך ניישטאט, חורבן ומרד של יהודי ורשה, תל אביב 1946 ע' 141]