"דרור", גיליון 4, אוקטובר 1940
מתוך: עיתונות המחתרת, כרך א', עמ' 105-106



הופעתו של משטר עולם חדש היא בלתי נמנעת. ויהיה סיומו של השלב הראשון של המאבק כאשר יהיה, בין בניצחונה של אנגליה ובין בניצחונה של גרמניה - המשטר החברתי החדש הוא הכרח.
אם תנצח אנגליה, ייתכן רק יורש אחד של המשטר הנוכחי במערב אירופה ובמרכזה: מעמד הפועלים. מפלגת גרמניה תהיה כרוכה במאבקו החברתי הגדול של הפועל הצרפתי והגרמני. מצד אחר, אם תנצח גרמניה במלחמת העולם הזאת - כי אז נעמוד לפני חלוקה זו של אירופה: מן הצד האחד - גרמניה המנצחת, ומן הצד האחר - ברית המועצות.
עלי לומר כאן כמה מלים על ברית המועצות. כמה חברים טענו כמה טענות בלתי צודקות כנגד מדיניות החוץ של המדינה הסוציאליסטית. מדיניות אינה קשורה במוסר. מדיניות פירושה ליצור את המצב הנוח ביותר בתנאים הנתונים. לא היה קשה להביא לידי מלחמה בין ברית המועצות לאנגליה, או בין ברית המועצות לגרמניה. אם לא קרה הדבר - ולפי שעה אין צפויה סכנה ישירה לארץ הסוציאליסטית ולבנייה הסוציאליסטית הגדולה שבה - הרי זה רק בזכות מדיניותה של "הפרד ומשול". כן, מוטב כי יכו האימפריאליזמים זה את זה, משיסתדרו בינם לבין עצמם ויעלו על מוסקווה.
יתייגעו האימפריאליזמים בקרב עד אשר המדינה הסוציאליסטית, שאולי לא תוכל להימנע מקרב, תתמודד עם אויב שנחלש. כך יש להבין את מדיניותה של ברית המועצות. אפילו גרמניה מנצחת בהכרח שתהיה חלשה מגרמניה שלפני ה- 1 בספטמבר 1939. הרי גם בימי מלחמת העולם ההיא באה המהפכה בגרמניה בשעה שהצבא הגרמני המנצח צעד לעבר אוקראינה.
החירות שיביא עמו הצבא האדום תהיה, כמובן, חירות ממין אחר, לא אותה החירות שירכוש לעצמו, בכוחות עצמו, מעמד הפועלים במערב אירופה ובמרכזה. במקרה כזה תטביע ברית המועצות את חותמה על עיצובה הסוציאליסטי של אירופה. אבל, לדעתי, בסופו של דבר יכריע המערב בדבר דמותו של הסוציאליזם.