|
|
מוראות הכיבוש
בשבוע הראשון של המלחמה שברו הגרמנים את הצבא הפולני, והגיעו לשערי ורשה. ההגנה האנטי אווירית שותקה כליל, והגרמנים הפציצו את העיר ללא רחמים. החל ביום 8 בספטמבר, הופגזה העיר מתותחים שהגיעו לפרווריה. ראש השנה ת"ש היה אותה שנה ב-14 בספטמבר, ולפני התקדש החג הייתה התקפה אווירית קשה על הרובע הצפוני של העיר, המאוכלס יהודים.
במשך חודש ספטמבר 39 נהרגו כ-50,000 איש, רבע מן הבתים נהרסו. מיד עם הכיבוש היו היהודים יעד לחטיפות, התנפלויות והתעללות. חנויות יהודים נפרצו, ורכוש נשדד.
|
|
| יחידה גרמנית נכנסת לפולין, סוף ספטמבר 1939. הכתובת על הרכבת: "אנו הולכים לפולין כדי להתעסק עם היהודים" | מצעד ניצחון להיטלר בוורשה בשנת 39 |
|
|
|
הלוויה. ורשה, אוגוסט 1941. בתקופה נובמבר 39 ועד
פברואר 43 מתו בגטו מעל 96,000 איש מרעב וממגפות | הכניסה ליהודים אסורה - שלטי רחוב בכניסה לגנים וכיכרות. תמונה זו צולמה בקראקא, אוקטובר 1939 |
גזירות אנטישמיות והתעללות
עם פרוץ המלחמה בשנת 1939 היו בורשה קרוב ל-400,000 יהודים. שליש מאוכלוסיית העיר. כאן הייתה אחת הקהילות הגדולות והתוססות בעולם היהודי.
יהודים עזבו את ורשה לכיוונים שונים: חלקם היגר לארצות הברית, שכינו אותה "ממלכת הזהב". אלפים פנו לאירופה המערבית, לבריטניה ולצרפת, כדי להיפטר מעונשה של האנטישמיות הפולנית. כמה אלפים עלו לארץ ישראל. היו שנשארו בורשה, ניסו להתבולל, העדיפו את הפולנית על היידיש, וראו את עתידם כחלק מהעם הפולני.
הכל התנפץ עם התקדמות הצבא הגרמני. ביום הראשון למלחמה, 1 בספטמבר 1939, הפציצו הגרמנים את ורשה. בין הנפגעים הראשונים היה מוסד ילדים יהודיים באוטווצק, פרוור של ורשה.
בחמשה באוקטובר, חמשה שבועות לאחר תחילת המלחמה, קיבל היטלר את ההצדעה במסדר ניצחון גרמני בורשה.
שבועות אחדים לאחר מכן הותקפו יהודים על ידי קבוצות נאצים שפיתחו להם ספורט: לתפוס יהודים בעלי זקן ופיאות, לבעוט בהם, לדחוף אותם, לגזוז שערם, לשים אותם ללעג.
בחורף 1939 ובאביב 1940 באו הרדיפות במהירות מדהימה. בפקודה מיוחדת מיום 23 בנובמבר 1939 נצטווה כל יהודי לענוד על זרועו סרט לבן, שעליו מגן-דוד-כחול. כל אדמת היהודים הוחרמה. היהודים, שהואשמו על-ידי הנאצים כ"אחראים" למלחמה זו, נשלחו לפנות את ההריסות שנגרמו על-ידי הפצצת הגרמנים (124 125 126). בצו מיום 11 בדצמבר 1939 נאסר על היהודים לעקור מדירתם ולצאת את ביתם לאחר תשע בערב ולפני חמש בבוקר. בעוד צו מיום 26 בינואר 1940 נאסר על היהודים לנסוע ברכבת ללא רשיון מיוחד.(13, 50, 110)
סרטי זרוע
|
|
|
| אישה עם סרט זרוע | מכירת סרטי זרוע 1 | מכירת סרטי זרוע 2 |
עבודות כפיה
הגרמנים העבידו יהודים בעבודות כפיה רבות: חפירה, עבודה באפיקי נהרות, ניקוי בתים שהופצצו וגם עבודות שמטרתן להציק ולהשפיל.
תחילה חטפו הגרמנים אנשים ברחוב ולאחר מכן התערב היודנראט וסיפק את העובדים.
מכתבים ותאורים של העבודות, במסמכים הבאים:
מכתב ממחנה עבודה / "יוגנט שטימע", גיליון 2, נובמבר 1940
דין וחשבון על מחנה עבודה (מפי יושב מחנה שהשתחרר) / "ביולעטין", גיליון 6 (16), מאי 1941
מכתב ממחנה עבודה / "יונגע שטימע", מאי 1941
|
|
|
| חשמלית המיועדת ליהודים בלבד | יהודי מסיר כובעו בפני הנאצי | ילדים ברחוב |
|
|
| עבודות כפייה | עבודות כפייה |
|
|
| עבודות כפייה | יהודים כורים את קברם לפני הרצחם - ורשה 1939. |
|
| תחבורה על ידי עגלה רתומה לסוס, לאחר שהגרמנים ביטלו את התחבורה בגטו. |
