פסיכולוגיה אינדיבידואלית
בבית הספר

אלפרד אדלר

- ה מ ש ך -



החלום - המשך

תפקידו של החלום
ביחס להבנת החלום שמענו עד כה את הדברים האלה:

1. תפקידו של החלום הוא לעורר מצב רוח שיוליך את החולם, בניגוד להגיונו, לכוונים שסגנון חייו מוליך אותו.

2. החולם משתמש באמצעים המתחייבים מתוך סגנון חייו, עם שהוא חוזר ומלקט מהחלום תמונות וזיכרונות שיש בידן להקל עליו את תפקידו ונראות לו רצויות לכך.

3. חביבים על החולם דימויים ומשלים כדי לטפח את מצב הרוח שהוא זקוק לו לתכליתו.

סיכום תפקיד החלום הוא זה: החולם צריך הלך נפש כדי שיוכל ללכת בדרך שהוא חושש ממנה אם יפעל בהגיון ובשכל. לפיכך אין צורך שיבין את החלום. הוא משתכר כביכול בחלומו, משום שהמציאות אין לה כל שליטה עליו, ואינה מעבירה תחת שבט הביקורת את מעשיו.

כדי להגיע להשקפה זו, ציינו שבחלום ניכרת יד מנהלת, מנהיגה, בוררת. ברירה זו מכוונת ומופנית היא. מאורעות ומקרים המתאימים לסגנון החיים של החולם, עולים בזיכרונו, ממש כמו בזיכרונות הילדות. גם התעניינותו מקורה בסגנון חייו, האדם ימצא עניין רק בדברים שיועילו לשאיפתו האישית לזכות ביתרון.

לפי החלומות רוצים אנו לקבוע לאיזו צורת חיים שייך כל ילד או בוגר. אין זאת אומרת, כי מתוך חלום ניתן ללמוד הכל. אך גם החלום הוא דרך, ואף דרך זו רבת תוצאות היא, משנקנו לנו ידיעות ממקום אחר, שיש בהן לקבוע את סגנון החיים, סגנון אחד בכל הגלויים.

אמצעי אחר ביד החולם לעורר התפעלות וליצור מצב רוח, הוא להונות את עצמו ולהשתיק את חושיו. החולם ממעיט את בעיותיו. לא כל הבעיה עומדת לעיניו, ורק נקודה אחת מופיעה כאילו היא הבעיה כולה. גם כשאנו ערים מנהגנו דומה. במאות מקרים בחיי יום יום נראה זאת. למשל: נער מסרב ללמוד לשחות, אינו חפץ לטבול במים. אנו רוצים לכפות עליו את השחייה, ואומרים לו: "לכל היותר תירטב קצת, נסה נא!" כאילו רק ההתרטבות היא המונעת את הנער מלבוא במים. החולם אף הוא תופש בחלומו נקודה אחת, ומתעלם מכל השאר.

הצד השני בצמצום הבעיה היא ההפרזה, שעליה עמדתי כשספרתי לכם על אחד מחלומותיי, בו רציתי להגיע לפתרון בעיה בימי המלחמה.

ישנן אפשרויות בחיי החלום, שבהן נסתייע כדי למצוא את דרכנו. תוצאותיהן דומות פעמים רבות לביאורים האחרים אשר רכשנו מתוך החלומות בהקיץ, מתוך ההזיות וזיכרונות הילדות, בבקשנו להבין את יחסו של הילד כלפי חובותיו בחיים.

סוגים שונים של חלומות
ישנם חלומות טיפוסיים, החוזרים ונשנים לעתים תכופות, ואף אם מובנם אינו אחד, תמיד הם מעוררים אותו מצב-רוח, ומכמה בחינות דומים הם זה לזה. אם יתברר לנו שאצל ילד נשנה חלום טיפוסי, הרי קנינו מתוך כך נקודות אחיזה בנפשו. לעתים קרובות יזדמן לפנינו חלום הנפילה: החולם נופל ממקומו. יש מי שהחלום הזה יצטמצם ויתכווץ אצלו, עד שתישאר ממנו רק הרגשת הנפילה. יש אחרים הרואים חלום זה בצורה כה נמרצת, עד שהם עצמם צונחים ממיטתם. החלום הזה אינו אלא התוצאות הקיצוניות ביותר, שחולם יכול לדמות בנפשו, תוצאות העלולות להתגלגל עליו באם לא יהיה זהיר למדי. הוא מעורר בו הלך-רוח, המזהיר אותו כשומר ראש ואומר לו: "שים לבך, אל נא תצלח את ההאליס, סכנה מרחפת עליך, מפלה צפויה לך".

הלא תראו, כי תדירותו של חלום זה כופה עלינו את המסקנה, כי רוב בני אדם אינם אמיצים למדי, והזהירות והפחדנות ממלאות אצלם תפקיד חשוב מאוד. ניתן לומר, שהתרבות האנושית רוויה במידה רבה בפחד, ויתכן מאוד, כי ההיסטוריה של הפרט ושל האנושות הייתה מתרחשת באופן אחר אילו היו זה וזו מחוננים ביתר עוז רוח.

חלום שכיח מאוד הוא חלום התעופה, המסתבר כמשל לשאיפה ליתרון. בחלום זה מובע, כיצד מתבצע דבר, שבמציאות אין בידנו לבצעו, כיצד יבוצע מה שדורש למעלה מכוח אנוש. באופיים של ילדים חולמים חלומות כאלה, אנו מוצאים קוים הרומזים על שאיפתם למצוינות. חלום התעופה כרוך לפעמים בחלום נפילה, ובמלים הריהו ניתן להתבטא בערך כך: "העולה לאגרא רמא - ייפול לבירא עמיקתא".

חלומות סיוטים
מצוי מאוד חלום, בו החולם נרדף ע"י בני אדם או חיות. חלומות אלה מראים בעליל, עד מה מתאים חלום זה לטיבם של אנשים הנוהגים להעמיד עצמם חלשים ואת זולתם חזקים מהם. החלומות הללו מעידים על רגש-נחיתות כבד.
בחלומות הגנבים נמצא אותם סימנים. חולמים כאלה יחלמו למשל, שהנם נתונים בסכנה גדולה ואין להם כל מוצא, או שהם נרדפים ע"י מישהו, רוצים הם לסגור את הדלת, והיא אינה נסגרת. "חלום הסיוט" מזכיר אף הוא את החלומות האלה; בתוכנו של חלום זה מופיעים תיאורים שבהם חש החולם מועקה שאין לעמוד בפניה, ובאותה שעה ירגיש לרוב כאילו הנהו ער.

אנו מוצאים חלומות רגילים מאוד, שבהם מבצבצים ועולים ציורים כגון: איחור לרכבת או לאוטובוס, העוברים ממש על פני החולמים. אלה הם אנשים החושבים, שהנם נרדפים ע"י מזל רע, ומדמים בנפשם כי מזל ביש זה נפל רק בחלקם. יתכן גם שאדם הנמצא במצב קשה יחשוב, מה טוב אם לא הייתי צריך לקחת חלק בעניין זה. הוא רוצה להשתמט מעשיית המוטל עליו מבלי שירגישו בו.
גם חלומות על בחינות שכיחים במידה רבה. אות מעורר דאגה היו חלומות הבחינה, שהיו כרוכים תמיד ברגשי אימה, וכוונתם לעורר פחד. אלה הם חלומות טיפוסיים, החוזרים ונשנים לרוב, ויש למוצאם לעתים קרובות מאוד אצל אנשים שונים.

יש עוד חלומות החוזרים אצל אותו אדם. אם ניטיב להבין את החלום ונרד לעומקו, נכיר בחלומות החוזרים אצל אדם את אופיו באופן ברור מאוד. מתוכם אנו למדים, כיצד האדם מחפש את הגשר המוביל בכל המקרים ליתרון שהוא מבקש. החלומות האלה יעוררו בחולם אומץ לב ראוי, כדי שיחזיק מעמד בדרך המתאימה לסגנון חייו.

חולמים לעומת שאינם חולמים
מעניין כי יש אנשים המרבים לחלום, ואחרים הממעטים או שאינם חולמים כלל. דומה שסיבת הדבר היא, שכל מי שאינו שטוף הזיות, ואינו רוצה להונות את עצמו; מי שאינו נכנע למצב-רוח ואינו מחשיב ביותר את הלך-רוחו ורגשותיו, אדם כזה ממעט לחלום או שאינו חולם כלל.

עוד נדמה, שהאנשים הנתונים במצב נוח, והם מרגישים את עצמם טוב; ואולי אין ברצונם להשתחרר ממצב רוחם, ואינם חשים צורך לפתור שאלות מסובכות - אינם חולמים כלל. בני אדם שרגשותיהם שולטים בהם ובחייהם, ולא ההגיון היום-יומי, הללו מרבים לחלום.

יש החולמים חלומות קצרים. חלום קצר כזה מעיד, שלפנינו אדם שמצא את הדרך הקצרה ביותר לפתרון שאלתו, והוא ניגש בכל כוחו ליצור הלך-הרוח מתאים לכך. חלומות ארוכים ומסובכים מראים, שלא עלה בידי החולם לעורר בנפשו הלך-נפש אחיד.

לעתים קרובות אין מצליחים לתאר חלום ארוך. ככה הם החלומות של אנשים, שטרם החליטו כיצד להתלהב, איך ליצור מצב רוח.

לפנינו חומר רב של חלומות ילדים, שעל אחדים מהם נשוחח כעת:

חלום ילד של מכיתה ג':
"בלילה אני לא חולם אף פעם, וגם ביום אינני חולם בעצם אלא לעתים רחוקות".

יכולנו להניח, שהילד הזה הוא בעל בטחון עצמי, היודע את דרכו, חושב באופן קונקרטי ואינו משלה את עצמו.

"רק לפעמים אני מתאר לעצמי, שכשאגדל אשא את הנערה שבביתנו לאשה".


ילד זה אינו נותן שישלו אותו. הוא נכון למעשה, הוא יודע מה עליו לעשות לכשיגדל.

"אהבתי אותה מפני שהתיחסה אלי יפה; כשתעמוד ע"י הבמה עם חתנה, אפרוץ אליהם ואדחוף את האיש ממנה".


אנו רואים, שהדבר רציני בעיניו והוא מכין את עצמו גם אם יצריך העניין התקפה מצדו, או אם יהיה הכרח להיראות לעין כל.

* * *

חלומה של ילדה בכיתה ד':
"שכבתי במיטה וחלמתי. הפעם היה זה סיוט נורא. הייתי באולם שומם ואיום. היו בו אמנם שני חלונות גדולים ובכל זאת פחדתי מאוד. ראיתי את המות עטור גלימה לבנה, ארוכה ונסרחת על הרצפה, הולך סובב באולם. לא עיניים לו ולא שיער ובכל זאת דומה היה כאילו רצה להביט בי. רציתי להרים קולי ולצעוק, אך קולי נחנק בגרוני. והנה ראיתי את אבא. מראהו היה שונה לגמרי. היה לו זקן חום מחודד, הלך על ארבע ונראה היה צעיר למדי. לפתע נעלם הכל ולא ראיתי עוד שום דבר".


פתרונו של חלום זה, הנראה מסובך, די ברור. זוהי ילדה החושבת על מות אחד מקרוביה, ועל מה שיתרחש כשימות אחד מהסובבים אותה. האב מופיע לפניה בחלום צעיר מאוד, למען תנוח עליה דעתה, כי עוד הרבה שנים לו עד מותו. היא נראית כדואגת, מה תעשה אם ימות עליה אביה. דומה שהיא כרוכה אחר אבא יותר מאשר אחר אימא.

כאן מקים להעיר, שיש פסיכולוגים הסוברים, כי בחלום זה מובעת שאיפתם של ילדים שימותו הוריהם. חלומות בעלי שאיפות מוות כאלה כמעט שלא מצאתי מעולם.

מצב הרוח הנוצר בחלום זה קודר מאוד. הילדה חושבת על העתיד ומהרהרת, מה אעשה אם יסתלק אבא מן העולם, הרי זה יהיה נורא. יחד עם זאת היא גם מרגיעה את עצמה: אבא יכול היה להסתלק, אך למזלו הוא צעיר מאוד עדיין. ועל הראות אביה בחלום הולך על ארבע, יתכן שיהא כעין משל, כמו שנאמר לאדם שהרגיש אותנו: אתה חמור, פרה וכד', מלים המשמשות כמלות גנאי. קשר אחר אינני מעז לגלות בזה.

* * *

חלומה של נערה מכיתה ד'.
"פעם ראיתי חלום יפה על מלאך. עמדתי בגן, והנה רצה איש אחד לזרוק אותי למים. לפתע פתאום הופיע מלאך והחזיק אותי בזרועותיו ואמר: 'אם תזרוק את הילדה הזאת למים מות תמות', הוא לקח אותי למרומי השמים. וגם את הורי לקח אתו, שם היה נהדר. התעוררתי".

מובן כי זוהי ילדה המחפשת משען. היא מתארת את היחס אל הגבר כמסוכן. הוא אומר להטילה המימה. כאילו התכוונה לומר, שאדם זה דבר רע יצוק בו, ומן ההכרח שיעמוד מלאך לימינה, שיגן עליה. הוכחה נוספת שילדה זו ילדה מפונקת היא, שבמסעה לשמים, היא לוקחת גם את הוריה עמה.

* * *

חלמתי "שהינוקא" הנוצרי בא. יום קודם כתבתי לו מכתב, על כן בא אלי בשנתי. בחלומי ניתן לי עץ חג מולד גדול שהגיע לשמים, שמחתי..."


אין בחלום יותר מהמשך הרהורי הלב שביום הקודם, הנערה עצמה מעלה את המסקנה הפסיכולוגית הזאת.

".... מפני שהיו תלויים עליו כל כך הרבה ממתקים".


אין ספק שילדה זו עניין רב לה בכל אשר יאכל.

" פקחתי עיני לרוחה בראותי דוב-צעצוע גדול גדול בתוך עגלת בובה קטנה".


ניתן לשער שילדה זו היא טיפוס חזותי.

"כשרציתי לקחת סוכריה מעל האילן, נפתחה הדלת והמלאך הרע נכנס הביתה ותכף ברח החוצה".


הרי האיסור: לא תלקק!

-כשהתעוררתי, התבוננתי לראות, היכן האילן הגדול, ואיה הדוב-הצעצוע הגדול-גדול בתוך עגלת הבובה, הכל נעלם. אימא נשקה לי בחלומי".


ללא ספק ילדה זו קשורה מאוד אל אמה, שאיפותיה גדולות והן מוצגות בעץ חג המולד הרם. ילדה לקקנית חמדנית, את זאת מגלה לנו המשפט האחרון שבחלומה, אנו רואים שעוד לא די לה בכל זאת, היא צריכה לקבל לכל הפחות עוד נשיקה מאמה.

* * *

חלום של ילדה בכיתה ד' איטית:
"אבי ואני יצאנו לטייל, הלכנו שעה ועוד שעה ולא הגענו. לסוף הגענו לבית אחד ונכנסנו אליו".

ילדה זו מרגישה את עצמה מבחינת-מה בלתי בטוחה.

"נכנסנו פנימה והנה לפנינו הכל עשוי כסף. כל כך הרבינו להסתכל בכסף, עד אשר נרדמנו.


בתוך החלום נרדמו.

"חלמנו שהשטן חטף אותנו, נשא אותנו אל ראש הר אחד. שנינו התגלגלנו למטה וכל אחד צנח ונפל במקום אחר. אחר כך התעוררתי, אבל היה עלי לקום, כי השעה השביעית הגיעה".


תמיד יקרה אסון. סוף סוף לאחר נסיעה מופיע לפתע השטן, חוטף את האנשים, מתגלגלים מטה ונופלים. ובכלל קשה, תמיד קשה ואי אפשר להחזיק מעמד למעלה.

בכתב ידה של הילדה ניכרת בכל שורה המגמה לרדת כלפי מטה. יתכן שאך מקרה בדבר, על כל פנים יתברר, שהילדה הולכת ומתרפה, היא תמיד חוששת שמא יעמדו בפניה קשיים ולא תצליח, שמא תיפול מטה, ולמה לה לאמץ את כוחותיה. ואולי יש קשר לזה עם היותה בכיתה ד' אטית.

* * *

חלום נער בן 11 מכיתה ה' של בית הספר הראלי:
"חלמתי פעם על מעיין. הלכתי לאורך המעיין עד שהגעתי למקום יבש, בו הייתה סקלידה צעירה. הוצאתי את האקדח שלי, יריתי בדג והרגתי אותו".

זהו גיבור צעיר המקל על עצמו את החיים. לו יש אקדח ולדג אין.

"כשהרמתי אותו נראו בו יותר משלושה פצעי ירייה".


הרי זה באמת מעשה גבורה מיוחד במינו.

"נשאתי אותו הביתה, ריטשתי את בטנו והוצאתי את בני מעיו חוצה. התעוררתי מפני שהרגשתי בחילה".


דבר זה אומר דרשני. יתכן גם שעניין לו לילד להסתכל בתוך תוכם של דברים, אך אינו מוצא קורת רוח בזה.

בבניינו של חלום משתקף משהו מכוחו השכלי של החולם, הוא מראה לא רק במה נתייחד ילד זה ובמה הוא שונה מזולתו, אלא גם מעלה ידיעות שונות אחרות.


חלום של תלמיד שני מאותה כתה:
"באחד הלילות האחרונים ראיתי חלום משונה. בחלומי הייתי שוליית-מסגר והורים לא היו לי עוד".

דומה כי בחלום זה הרהורים להבא על מה שעתיד פעם לקרות.

"גרתי בחדר קטן, אצל אישה נאה מאוד, שדמתה מאוד לאמי"...


אולי כאן העלאת זיכרונות של ילד יתום בקשר עם אמו.

".... ולא דרשה ממני שכר-דירה".


(מורה אחת מספרת, שאמנם יתום הילד ואין לו הורים)

הנה לפניכם נער בן 12 שאינו יכול להסיח את דעתו מכך שאין לו אם. אינו יכול לשכוח את זאת ומהרהר בלבו, מה היה לו אילו הייתה אמו בחיים.

"באחד הימים כשהגישה לי את ארוחת הבוקר, הריעותי פתאום בשמחה, לפי שהכרתי באשה את אימא. תיכף וזה הקיצותי".


סבור הוא, שאם הייתה לו אם, טוב היה לו תמיד, ארוחות הבקר היו ניתנות לו, לא היה עליו לשלם דמי שכירות ותמיד היה שרוי בשמחה.

ילדים יתומים מפליגים לרוב בערך העובדה המעציבה, שאין להם אם. לעולם תמצאו אצל אלה, שאת כל קשיי החיים וכל רעה שתאונה להם, יזקפו על העדר האם. דבר זה ידכא תמיד את רוחם, והם ירגישו את עצמם מקופחים ביחס לאחרים.

זוכר אני ילד יתום. בבית החינוך שבו היה נמצא התייחסו אליו באופן גרוע, הוא איבד את עצמו לדעת והשאיר אחריו מכתב לומר: "מוטב לי שאהיה עם הורי". הניגוד בין המציאות והדמיון גדול מאוד, אך הוא נעלם מעיני הנער.

סיכום ניתוח החלומות
מהחלומות שעל אודותיהם שוחחנו עד עתה אנו למדים, שהילדים הללו אינם אמיצים ביותר, זולת הנער שרצה לנצח את החזק ממנו, כדי לשאת את הנערה. במקרים האחרים הילדים אמיצים במידה מועטה.

מעניין ביותר שגם בחלומות מוצאים תמיד, שאנו כולנו, אומץ לבנו מועט מאוד. מתוך חלומות וזיכרונות אנו נוכחים לדעת, שיסודותיהם של הילדים האלה רפויים, הם מתענים בגלל חששות שונים, דעתם נתונה תמיד לסכנות ולמפלות, לעולם אינם מאמצים את כל כוחם להגיע למטרה; הם לא יצעדו בביטחון לפתרון בעיותיהם, אלא יעוררו בנפשם, בעזרת חלומותיהם, מצב רוח המשיאם להתחמק מפתרון השאלות, או לפחות לגשת אליהן בזהירות.

השקפת עולם מוזרה היא הנשקפת מהתנהגותם של הילדים הללו. "השקפת-עולם" משמעה, כיצד משקיף האדם על כל שאלות החיים, איזה יחס הוא קובע להן, ומה מסקנות הוא מסיק מכך. אם מישהו, למשל, בהול במעשיו, כאילו הוא בתחרות מרוץ, תמיד נחפז, בלתי מרוצה, חושש ודואג שמא האחר יעלה עליו. באיזה אופן ניתן לעזור לאדם זה, אם לא כאשר יראו לו כי השקפת עולמו איננה נכונה.
"מלחמת הכל בכל" גם היא השקפת עולם, אך אינה שווה לכל נפש, יש לחשוף את המשגה אשר בתפיסה זו, ולעורר את האנשים שיכירו, מהי השקפת עולם נכונה, מועילה וכנה ומקובלת על דעת כל הבריות.