חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

תם יעקב

רבי יעקב ב"ר מאיר תם – רבנו תם [=ר"ת] - אחד מגדולי בעלי התוספות בצרפת; 1100-1171

למד בנעוריו אצל אביו ר"מ ואח"כ אצל ר' יוסף טוב עלם, ומאחיו הגדול הרשב"ם, נפגע במסעי הצלב. ישב בטרויש, שם עמד בראש אספת הרבנים בשנת 1160 שתקנו תקנות לחיזוק הדת. ר"ת היה עשיר גדול וקרוב למלכות. חיבר את "ספר הישר", פסיקתא, מחזור, היה מדקדק ומשורר. כתב סיר על כללי הנקוד.

התוכן:
דרך חייו
דרך למודו
תקנותיו
ספריו

רבי יעקב תם - רבנו תם - אחד מגדולי בעלי התוספות בצרפת; נולד בעיר רומרוג על נהר זיינא, בשנת 1100, ומת בעיר טרויש ד' תמוז ד"א תתקל"א (1171). אמו יוכבד הייתה בת רש"י. למד בנעוריו אצל אביו רבי מאיר, ואח"כ אצל ר' יוסף טוב עלם, ואצל אחיו הגדול רשב"ם.

אחרי מות אביו נהג רבנו תם ישיבה בעיר מולדתו רומרוג. ביום שני של שבועות (ז' סיון) ד"א תתק"ז (8 מאי 1147), פשטו נוסעי הצלב על העיר רומרוג, בסופה ובסערה באו אל בית ר"ת, בזזו את כל רכושו, את ספר התורה קרעו לקרעים, ואותו עמדו להמית. פצעו אותו חמשה פצעים, וכמעט הרגוהו, לולא עמד אחד משרי החיילים להציל אותו. הבטיח לרוצחים להביאו בדת הנוצרים, או להשיבו לידם אם לא יקבל את דתם.

אחרי מאורע זה עבר לטרויש, שם עמד בראש אספת הרבנים בשנת 1160, ושם תיקנו תקנות לחיזוק הדת.

כ' סיון ד"א תתקל"א (1171) היה יום צרה ליהודי צרפת, כי נשרפו בעיר בלויאש שלשה צדיקים קדושים ותמימים על קדוש השם. את היום ההוא קבלו כל יושבי צרפת ואנגליה ליום הספד ותענית ע"פ מאמרו של ר"ת שכתב: גדול יהיה הצום הזה מצום גדליה כי יום כפורים הוא.

ימים אחדים אח"כ נפטר לעולמו. תלמידו ר' חיים כהן היה אומר אלמלא הייתי שם כשנפטר ר"ת הייתי מטמא לו, שאותו היום בטלה קדושת כהונה (תוס' כתובות ק"ג:).

דרך חייו
ר"ת היה עשיר גדול וקרוב למלכות (ספר הישר סי' תקצ"ה). הוא התפרנס מהלוואות לנכרים בריבית.

תלמידיו היו רבים, ובזמן מסוים למדו לפניו שמונים מבעלי התוספות, וכל אחד הגיע להוראה ובהם:
ר' אלעזר ממיץ
ר' שמשון משאנץ,
ר' יוסף בכור שור
ור"י הלבן ועוד.

הרא"ש כתב בתשובה (מובאה בהקדמת ים של שלמה לב"ק) שקבלה בידו שר"ת ור"י הצרפתים היו גדולים בחכמה ובמניין יותר מן הרמב"ם.

ריב"ש בתשובתו לר"ח בן גליפפה כתב (שו"ת סי' שצ"ד):
"כמוהו (ר"ת) בפלפול לא נהיה. מאחר שהתלמוד נחתם, ותלמוד ערוך בפיו ושגור, סיני ועוקר הרים וטוחנן זה בזה, מפלפול ועומק שכלו ורוחב בינתו, כל חכם לב הן גור יגור וכו'. דשאני ר"ת דרב גובריה וכו'. וכל חכמי ישראל הנמצאים היום, כולם כקליפת השום, וכגרגיר שומשמין, נגד אחד מתלמידיו הקטנים".
דרך למודו
את דרכו בלימוד התלמוד מתאר ר"ת עצמו במכתבו לאחד מתלמידיו לאמר:
"אתה ידעת דרכי להקשות להעמיד שמועות יתרות, ואני עושה שנויי דחיקי, כי קושיותיי תירוץ הן ואינן צריכות תירוץ, כי ההלכות נוחות" (ס' הישר ע"ח ע"ב).

הוא מתמרמר על המתפלפלים ואומר כי הם,
"משנים פירושי רבותינו. ואולי יהיו מדקדקים בהלכה בפירושם, לא יתכונו דבריהם. ואם יוסיפו לפלפל, ימצאו תשובות חבילות חבילות על הכל" (שם ע"ט ע"ג).

רבנו תם גער באחיו רשב"ם -
"כי על מלה אחת שהניח רבנו שלמה (זקנו), הניח הוא (הרשב"ם) עשרים, ולא עוד אלא שמחק הספרים" (ספר הישר בהקדמה).

התנגדותו הגדולה להגיה את הספרים עשתה פעולתה על תלמידיו והבאים אחריהם, כי ההגהה בנוסחאות והתיקון בגרסאות נתמעטו, אבל בה במידה הלך וגבר הרצון ליישב ולהכריע בעזרת החידוד והפלפול הבריא. הוא היה מזהיר שלא להקל במנהגים "לקלי הדעת נשים והדיוטות" וכתב לרבנו משולם -
"בשמתא להוו כל השומעין לך וכו', ואם לא ישמעו אלי, נגזור ונחרים בכל קהילתנו על כל השומעים לך" (עי' סהי"ש דף ע"ט ע"ג).
תקנותיו
רבנו תם גזר באלה ובגזרה חמורה שלא יקרא שום בר ישראל ערעור על גט אחרי נתינתו (ספר הישר רע"א), ושלא ידונו בעלי דינים יהודים בערכאות של גויים.
תיקן שאם מתה האשה בשנה הראשונה לנישואיה בלי בן קיימא, יחזיר הבעל את הנדוניא לאבי האשה אחרי ניכיון הוצאותיו עליה (ספר הישר סי' תקע"ט, ועי' כל בו סי' קי"ז).
גזר שלא יגרש איש את אשתו על לא דבר, ולא יעזבנה, אלא למטרת לימוד תורה או מדוחק פרנסה.
תיקן גם כתיבת הפרוזבל, ותיקון גט חליצה וכתובות יבמין (ספר הישר תקנ"ג-תקנ"ה).

ספריו
פרטים על ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית:

"ספר הישר" על סוגיות התלמוד, ליישר הגרסאות הישנות. הספר אינו לפי סדר המסכתות, ובסופו תשובותיו. הספר נכתב בשנת ד"א תתק"מ (1149), ונסדר ע"י תלמידיו כפי שנראה בספר בסימן תצ"ב. אחד מתלמידיו היה ר' פטר כמו שכתוב בהגהת אשרי (ע"ז פ"ה סי' ל"א) "ופירוש ר' פטר בס' הישר". גם תלמידו ר"א ממיץ עסק בעריכת הספר. "ספר הישר" נדפס לראשונה בווינא בשנת 1811 מכתב יד, והוא מלא שגיאות מעתיקים ושגיאות דפוס. יצא בהוצאה חדשה של מקיצי נרדמים עם הערות ע"י דר' ראזענטהאל (ברלין 1898).
טקסט מלא של חלק השאלות והתשובות בספר הישר לרבנו תם

ספר פסיקתא ובו קצת דיני ס"ת. מובא בס' התרומה (סי' ר"ג) ועוד הלכות ממנו בס' הלכות פסוקות מן הגאונים (הוצאת מיללער סי' ז'-ם'), ובתשובות חכמי צרפת ולותיר (עמ' 11 ובמחזור ויטרי, עמ' 651).

מחזור על דיני התפלות מכל השנה וסדר הברכות מובא בתוספות (ברכות ל"ז. ערובין מ') ובתולדות אדם וחוה לרבינו ירוחם (הלכה ה' סי' ט'), והגהות על הרי"ף במובא בסמ"ג (מ"ע ס"ז).

היה גם מדקדק ומשורר, כנראה מספרו מחברת "הכרעה" בשורשי לשון הקודש ופתרון התיבות בויכוח בין דונש בן לברט ומנחם בן סרוק ותלמידיהם. בתחילת הספר שיר ארוך ובראש הבתים הראשונים חתום שמו יעקב בן רבינו מאיר (נדפס עם תשובות דונש ע"י פיליפאווסקי בלונדון 1855).
טקסט מלא של ספר ההכרעות לרבנו תם

כללי הנקוד והנגינות בדרך שיר שנדפס ע"י שזח"ה בישורון (שנה ה' עמ' 123 והלאה).

פיוטים בעברית ובארמית שנמצאו במחזורים שונים. מיוחס אליו השיר "יציב פתגם" (עי' עמודי העבודה 106). ראב"ע אשר התפלא על שיריו, כי לא היה ספרדי, כרת עמו ברית אהבה, וכתב לו: ומי הביא לצרפת בבית שיר (עי' קובץ שירי הראב"ע הוצאת קאמינקא צד 80).ראה את ההתכתבות ביניהם בערך "אבן עזרא".

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
עידוד המסחר והכלכלה בפסיקת רבנו תם, פרופ' שמואל שילה

מקור הערך: על פי י"ד אייזנשטיין, אוצר ישראל


הערות לערך:
שם המעיר: אבנר פורת
הערה: בפוגרום בעיר בלוייש נרצחו כמדומני 31 אנשים.


שם המעיר: אלי מיטלמן
הערה: שם עיר הולדתו ופטירתו הוא רמרו=Ramerupt
מקור ההערה: ויקיפדיה ערך "רבנו תם"


שם המעיר: אסף
הערה: קראו לרבנו יעקב רבינו תם מתוך הערכה על שם יעקב אבינו שעליו נאמר שהיה איש תם יושב אוהלים.


שם המעיר: יוסי זילבר
הערה:
הגהות מהרי"ד על התו"כ (בחוקותי א' א"ג)  :
ונתגלה לי בחלום בשנת תרי"ד בחדש אייר שלכן נקרא רבי יעקב איש תם רבינו תם עבור שהוא תיקן תיקון חזרת הנדוניא וביטל זו הקללה של ותם לריק, עכ"ל.
הכותב שם מוסיף שבתו"כ שם נדרש עה"פ 'ותם לריק כוחכם' זה שפוסק לבתו ממון מרובה ומתה בתוך שבעת ימי המשתה הרי הפסיד בתו והפסיד ממונו, והתקין ר"ת שאם מתה בתוך שנה יחזיר לאב, כן הוא בתוס' כתובות מז:.

מקור ההערה: המקור בגוף ההערה


שם המעיר: דוד
הערה: רבנו תם היה נכדו של רש"י, ואח שלו זה הרשב"ם.
מקור ההערה: ידוע


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
אבן עזרא
תוספות