חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

קארו יוסף

מחבר ה"שולחן ערוך", ה"בית יוסף" וה"כסף משנה" ו"אבקת רוכל". 1488-1575.

תוכן
הספר "בית יוסף"
דרך הפסק של "בית יוסף"
"שולחן ערוך"
"המפה" וההסתייגות מ"שולחן ערוך"
כסף משנה

רבי יוסף קארו בעל ה"שולחן ערוך" נולד בספרד בשנת רמ"ח (1488), ובהיותו בן ארבע גורש עם הוריו מספרד, והם נתיישבו בתורכיה. משם עבר לבולגריה, בשנת 1536 עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת. בפולמוס הסמיכה נסמך על ידי רבי יעקב בירב. לאחר שעזב רבי יעקב בירב את צפת, היה רבי יוסף קארו ראש החכמים בעיר, ועמד בראש ישיבה גדולה. בין תלמידיו היו רבי משה קורדוברו, ורבי משה אלשיך.
חבר בבית הדין היה רבי משה מטראני, שהיה בן פלוגתתו בפולמוס השמיטה.
נפטר בשיבה טובה ביום ה', י"ג בניסן של"ה 1575.

כתב את הספרים "כסף משנה" על משנה תורה לרמב"ם;
"בית יוסף" על ארבעה הטורים של רבי יעקב;
"שולחן ערוך" - סיכום ההלכות שבארבע הטורים;
"אור צדיקים" על כללי התלמוד.
"מגיד מישרים" – על התגלות מגיד שהתגלה אליו.

"אבקת רוכל" – ספר שאלות ותשובות הכולל את תשובות רבי יוסף קארו, וגם את תשובות החולקים עליו, דוגמאות מהספר "אבקת רוכל" ניתן לראות במקום זה:
אבקת רוכל, סימנים כב-כה
טקסט מלא של הספר "אבקת רוכל" בספריה וירטואלית דעת

בהיותו בצפת היה מעורב בפולמוס עם רבי משה מטראני, ולאחר מכן עם בנו רבי יוסף מטראני, על דיני שמיטת ומעמדם של פירות נכרי בשנה זו. מאמר מסכם בנושא ראה:
פולמוס צפת בדין פירות נכרים בשביעית / יהודה איזנברג

הספר "בית יוסף"
הספר "בית יוסף" - פירוש והרחבה לארבעה טורים של רבי יעקב בן הרא"ש, הוא ספרו העיקרי, שבו עסק עשרים שנה. רבי יוסף קארו קרוי על שם ספרו זה, "בית יוסף" (ובקיצור ב"י). בהקדמתו ל"בית יוסף" כותב רבי יוסף קארו, כי בגלל רוב הפוסקים ורוחב דברי הגמרא, קשה לבני אדם למצוא שורש כל דין וקשה לפסוק הלכה, ועל כן
"הסכמתי לחבר ספר כולל כל הדינים הנוהגים, בביאור שורשיהם ומוצאיהם מהגמרא, עם כל חילוקי סברות הפוסקים, איש לא נעדר. ולא ראיתי לעשות ספר זה חיבור בפני עצמו, כדי שלא אצטרך לכפול ולכתוב דברי מי שקדמני. ולכן הסכמתי לסמכו לאחד מהפוסקים המפורסמים. ועלה בדעתי לסמכו לספר הרמב"ם ז"ל, להיותו הפוסק היותר מפורסם בעולם. וחזרתי בי, מפני שאינו מביא אלא סברא אחת, והייתי צריך להאריך ולכתוב סברות שאר הפוסקים וטעמם. ולכן הסכמתי לסמכו לספר ארבעה טורים שחיבר הרב רבנו יעקב בן הרא"ש ז"ל, כי הוא כולל רוב דעות הפוסקים".

דרך הפסק של "בית יוסף"
נוסף לסיכום כל הדעות שבין הפוסקים, ראה רבי יוסף קארו צורך לפסוק הלכה למעשה, ועל כך הוא כותב בהקדמתו:
"ועלה בדעתי, שאחר כל הדברים אפסוק הלכה ואכריע בין הסברות, כי זהו התכלית, להיות לנו תורה אחת ומשפט אחד. וראיתי שאם באנו לומר שנכריע דין בין הפוסקים בטענות וראיות תלמודיות, הנה התוספות וחידושי הרמב"ן והרשב"א והר"ן ז"ל מלאים טענות וראיות לכל אחת מהדעות, ומי זה אשר יערוב לבו לגשת להוסיף טענות וראיות, ואיזהו אשר ימלאנו לבו להכניס ראשו בין ההרים הררי אל להכריע ביניהם?
ולכן הסכמתי בדעתי, כי להיות שלושת עמודי ההוראה אשר הבית - בית ישראל - נשען עליהם בהוראותיהם, הלא המה הרי"ף (רבי יצחק אלפסי) והרמב"ם והרא"ש (=רבנו אשר), אמרתי אל לבי, שבמקום ששניים מהם מסכימים לדעה אחת - נפסוק הלכה כמותם, אם לא במקצת מקומות שכל חכמי ישראל או רובם חולקים על הדעת ההוא, ולכן פשט המנהג בהפך. ומקום שאחד מן השלושה העמודים הנזכרים לא גילה דעתו בדין ההוא, ושני העמודים הנשארים חולקים בדבר - הנה הרמב"ן והרשב"א והר"ן והמרדכי וסמ"ג ז"ל לפנינו, אל מקום אשר יהיה שמה הרוח רוח אלהים קדישין נלך, כי אל הדעת אשר ייטו הרוב כן נפסוק הלכה. ובמקום שלא גילה דעתו שום אחד מן השלושה עמודים הנזכרים, נפסוק כדברי החכמים המפורסמים שכתבו דעתם בדין ההוא.
ודרך זו, דרך המלך, נכונה וקרובה אל הדעת להרים מכשול. ואם בקצת ארצות נהגו איסור בקצת דברים, אף על פי שאנו נכריע בהפך, יחזיקו במנהגם, כי כבר קיבלו עליהם דברי החכם האוסר, ואסור להם לנהוג היתר".

"שולחן ערוך"
לאחר שסיים רבי יוסף קארו את ספרו "בית יוסף", עשה הימנו קיצור בו רשם תמצית כל ההלכות בדרך קצרה, מבלי הזכרת המקורות. ספר זה הוא "שולחן ערוך" אשר היה במשך הזמן לספר יסוד, ומאז ועד עתה הוא הספר המוסמך ביותר להוראת הלכה פסוקה בישראל. מבנהו של ה"שלחן ערוך" זהה למבנה הספר "ארבעה טורים".

על כוונתו בכתיבה "שולחן ערוך" כותב רבי יוסף קארו:
"במה אקדם ה', אכף לאלהי מרום... שהשפיע מטובו על שפל אנשים כמוני לחבר ספר על הארבע טורים אשר קראתיו "בית יוסף", אשר כללתי בו כל הדינים הנמצאים בכל הפוסקים, חדשים וגם ישנים, בתלמוד בבלי וירושלמי, בתוספתא בספרא בספרי, במכילתא ודברי המפרשים והפוסקים ובעלי התשובות, חדשים וגם ישנים. ונתבאר שם כל דין ודין באר היטב.
ראיתי אני בלבי כי טוב ללקוט אמריו בדרך קצרה בלשון צח וכולל, למען תהיה תורת ה' תמימה, שגורה בפי כל איש ישראל, כי כאשר ישאלו לתלמיד חכם דבר הלכה, לא יגמגם בה, אלא יאמר מיד, ויהיה ברור לו כל דין שישאל עליו הלכה למעשה, בהיותו שגור בפיו ספר זה, לחלקו לחלקים שלושים, ללמוד בו בכל יום חלק, ונמצא שבכל חודש הוא חוזר תלמודו.
זאת ועוד: התלמידים הקטנים יהגו בו תמיד וישננו לשונו על פה ותהיה גרסה דינקותא מסודרת בפיהם מקטנותם הלכה למעשה. וקראתי שם ספר זה "שולחן ערוך" כי בו ימצא ההוגה כל מיני מטעמים. ומובטח אני בחסד עליון כי על ידי ספר זה תמלא הארץ דעה את ה', הקטנים עם הגדולים".

"המפה" וההסתייגות מ"שולחן ערוך"
רבי משה איסרליש (רמ"א) חיבר את הספר "דרכי משה" על הטור, ובו הוא חולק על "בית יוסף". כאשר יצא הספר "שולחן ערוך" חיבר הרמ"א את "המפה" בה הוא חולק על רבי יוסף קארו ומביא פסקים ומנהגים של חכמי אשכנז. על הסתייגותו מ"שולחן ערוך" ועל הצורך לכתוב את "המפה" כותב הרמ"א:
"בהיות כי הגאון המחבר "בית יוסף" ו"שולחן ערוך" שלו, חכם עדיף מנביא, לא הניח אחריו מקום להתגדר בו, לולי ללקט דברי האחרונים ולהורות דרך המנהגים שנהגו במדינות אלו, באתי אחריו לפרוש מפה על שולחן ערוך שחיבר, ועליה כל פרי מגדים וטעמים אשר יאהב האדם, ובלא זה, השולחן אשר הוא ערך לפני ה', ולא נתנו עדיין לבני אדם אשר במדינות אלו, אשר רובי מנהגי מדינות אלו לא נוהגים כמותו.
כי כבר אמרו חז"ל "אין למדים מן הכללות", כל שכן מן הכלל שכלל הגאון הנ"ל מעצמו, לפסוק אחר הרי"ף והרמב"ם במקום שרוב האחרונים חולקים עליהם. ועל ידי זה נתפשטו בספריו הרבה דברים שאינם אליבא דהלכתא לפי דברי החכמים שמימיהם אנו שותים, והם הפוסקים המפורסמים בבני אשכנז אשר היו לנו תמיד לעיניים, והם האור זרוע והמרדכי והאשרי והסמ"ג והסמ"ק והגהות מימון, אשר כולם נבנו על דברי התוספות וחכמי צרפת אשר אנו מבני בניהם.
על כן ראיתי לכתוב דעת האחרונים עם המקומות שלא היו נראים לי דבריו, בצדו, כדי לעורר התלמידים בכל מקום שידעו שיש מחלוקת בדבריו. ובכל מקום שידעתי שאין המנהג כדבריו, אחקרהו ואמצאהו, אכתוב "הכי נהוג" (=כך נוהגים) ובצדו אשים".
ביקורתו של הרמ"א גרמה להתפשטות ה"שולחן ערוך" גם אצל האשכנזים, כי בכל מקום שאין הרמ"א חולק על ה"שולחן ערוך" נתקבל פסקו של ה"שולחן ערוך".
בכל דפוסי ה"שולחן ערוך" (משנת של"ח ואילך) מודפסים דברי רבי יוסף קארו ודברי רבי משה איסרליש משולבים: דברי רבי יוסף קארו באותיות מרובעות ודברי הרמ"א באות רש"י, כשבראשם המלה "הגה".

על יחס רבי משה איסרליש לשולחן ערוך, ראה במאמר הבא:
ה"שולחן ערוך" ורבי משה איסרליש / ד"ר יהושע הורוביץ

כסף משנה
הספר "כסף משנה" מפרש את משנה תורה לרמב"ם. הספר עוסק בגילוי מקורות הרמב"ם, מיישב את השגות הראב"ד ומתדיין עם "מגיד משנה".

לעיון נוסף
פסקי הלכות עד ל"שולחן ערוך" / מרדכי פוגלמאן
המהדורות הראשונות של ה"שולחן ערוך" / א. מ. הברמן
מפרשי ה"שולחן ערוך" האחרונים / רב-צעיר

פרופ' מאיר בניהו חיבר על מרן השו"ע ספר מקיף בשם "יוסף בחירי", נדפס בהוצאת יד הרב נסים. ספר זה הוא המקיף והממצה ביותר אודות מרן, תלמידיו ובני חוגו.


מקור הערך: איזנברג, תורה מסיני, תשס"ב


הערות לערך:
שם המעיר: אתם צרכים יותר לעמיק
הערה: 1. הרמ"ח-1488-נולד רבי יוסף לאביו רבי אפרים בעיר טולדו שבספרד.
מצבם של היהודים בספרד באותה תקופה מתאפיין ברגיעה יחסית והתמסרות ובהתמסרות ללימוד התורה גדולי תורה באים ויוצאים בחצר המלוכה והשפעתם רבה בכל תחומי החיים אמנם מעלים רחיפה אימת האינקוויזיציה אשר כפתה על אנשים להמיר את דתם אך השפעתה עדין לא הגיעה לכלל האוכלוסייה היהודית והיא פעלה בעיקר בערים הגדלות.
הרנ"א- 1491- ר' יוסף מתבלט בכישרונותיו הברוכים בבית המדרש של ר' יעקב בי רב מגדולי הרבנים בספרד .
באותה תקופה פועלים בספרד הרבנים:ר' יצחק ערמאה בעל עקידת יצחק, רבי יצחק אברבנאל שהיה שר גדול בחצר המלוכה ורבי אברהם זכות בעל ספר יוחסין.
2. הרנ"ב-1492-גרוש ספרד ר' יוסף ומשפחתו עוברים לפורטוגל השכנה יחד עם רבו - ר' יעקב ומתגוררים בעיר ליסבון. בתחילה האירה פורטוגל את פניה ליהודים המגורשים והם נקלטו היטב בחיי המדינה השוכנת לחוף הים ואף אחלו לצבור כוח ועמדות בשלטון המקומי.אך תקופה זאת לא ארכה זמן רב לאחר ארבע שנים נכנע מלך פורטוגל ללחצי הספרדים ובעקבות קשרי חיתון עם בת מלך ספרד הורה לגרש את היהודים גם מארצו.
3. הרנ"ו-1496- ר' יוסף ואביו אפרים ומשפחתם מגורשים מפורטוגל יחד עם כל היהודים.
מש' קארו מהגרת לתורכיה לעיר קושטא בעיר זאת החל ר' יוסף בעבודתו התורנית הוא כתב את הערותיו לספרי היד החזקה של הרמב"ם הערות אלו שימשו כבסיס לספרו הבית יוסף ובאותו זמן החלו לכנותו "מרן".
4. הרס"ח-1508 בשנה זו עבר לגור בעיר אדריונופול שם עמד בראש הישיבה המקומית ושמו נתפרסם בכל קצווי העולם היהודי . בעיר זאת נשא לאישה את ביתו של ר' חיים אלבלג מראשי הקהילה שהיה גדול בתורה ובחוכמה אך אשא זו לא האריכה ימים היא חלתה ונפטרה . לאחר זמן נשא לאישה את ביתו של ר' יצחק סבע ממשפחה מיוחסת ביותר אחיה של איישתו זאת היה מידידו הקרובים ביותר.
5. הרפ"ב 1522- לאחר נישואיו אלו עבר לעיר נקופול (כיום בולגריה) ושם אחל לכתוב את ספרו הגדול הבית יוסף על כתיבת ספרו זה שקד ר יוסף כעשרים שנה .
בעיר נקופול ייסד ר' יוסף ישיבה גדולה ובה הרביץ תורה לתלמידים
רבים שנקבצו אילו מכל רחבי המדינה
6. הרצ"ג 1533-לצורך כתיבת ספרו ה"בית יוסף" נזקק רבי יוסף לספרים רבים שלא היו בספריות נקופול לכן נאלץ לצאת מן העיר ולנדוד לערים קושטא וסלוניקי לדרוש ולחקור באותם הספרים . במסגרת נדודים אלו נפגש ר' יוסף עם רבי שלמה אלקבץ מחבר הזמר "לכה דודי" שהיה מחכמי תורת הקבלה ואף השפיע מתורה זאת על ר' יוסף . עוד במסעותיו פגש ר' יוסף את רבי שלמה מולכו שהיה מנאמני המלך בספרד לאחר שהסתיר את יהדותו ולבסוף קידש שם שמים והכריז עליה ברבים ושילם עליה בסופו של דבר בחייו . פגישות אלו ודומיהם הטביעו את רישומם על רבי יוסף והם באו לידי ביטוי בספרו הקבלי "מגיד מישרים" – שיחות עם מגיד השמים.
7. הרצ"ו 1536- בחודש תשרי בשנה זו מחליט רבי יוסף כי הגיעה השעה לעלות לארץ ישראל. את דרכו הוא עושה באוניה המפליגה למצרים דרך הים לפני עזיבתו את תורכיה הוא נפרד מיושבי נקופול אדריונופול וסלוניקי דרך נמשחת בערך כשנה
ובסיומה מגיעה ר' יוסף לצפת שם יושבים רבנים גדולים וחשובים בניהם רבו רבי יעקב בי רב. חודש אלול רבי יוסף מגיע לצפת צפת של אותם ימים הייתה המרכז התורני המפותח ביותר של העם היהודי התרכזו בה חיי קהילה ותורה יחדיו מיקומה ותנאי החקלאות שבסביבתה משכו אליה את המגורשים מספרד שהקימו בה חוות חקלאיות לגידול כבשים מטעי זיתים גידולי בשמים ועוד.. על רקע התפתחות כלכלית ענפה זו יכלו תלמידי חכמים להקדיש את כל עיתותיהם ללימוד התורה ללא הפרעות מיקומה המיוחד של צפת בסמוך לקברו של רבי שמעון במירון משכו אליה העוסקים בתורת הקבלה זו היתה צפת אשר הגיעה אליה רבי יוסף בעיר זו מצא את רבו רבי יעקב בי רב והתחילו לשקוד ביחד על כתיבת הספר "בית יוסף"
8. השי"ד 1554- נולד בנו הבכור של רבי יוסף רבי שלמה אך לאחר זמן קצר נפטרה אשתו השנייה בת רבי יצחק סבע
9. השי"ח 1558- הדפסה ראשונה של הבית יוסף בדפוס ונציה לאחר פרסום ספרו נודע רבי יוסף והתקבל לחבורת גדולי הדור ורבו רבי יעקב בי רב אשר חידש את הסמיכה הסמיך את רבי יוסף למרות התנגדות של חלק מין הרבנים לעצם חידוש מעמד ה"סמיכה"
10. השכ"ה 1565- רבי יוסף נושא לאישה את ביתו של רבי זכריה בן רבי שלמה זעבליש אשכנזי ונולד לו בנו השני ר' יהודה
11. השכ"ו 1566- לאחר לידת בנו השני עובר רבי יוסף לעיר בירה הסמוכה לצפת ושם מדפיס את השולחן ערוך בדפוס ר' אברהם אשכנזי
12. הש"ל 1570- לאחר כמה שנים ובעקבות מחלות שונות שפקדו את הסביבה חוזר רבי יוסף קארו לעיר צפת ושם עומד בראש הכולל ובראש הישיבה הגדולה ואילו מתקבצים רבים מהתלמידים לשמוע את דברי תורתו. בשנים אלו הגברה ידידותו עם רבי שלמה אלקבץ וקשרים חזקים נוצרו בין השנים גם עם הרמ"א- רבי משה איסרליש שכתב את הערותיו על ספרו ה "שלחן ערוך" קיים קשרי ידידות והרמ"א מתייחס אליו במכתביו כאל גדול ומקובל ממנו בהלכה באיסור ובהיתר. רבי יוסף קארו החליף קשרי תשובות עם רבים מהגאונים בני דורו ובניהם:
רבי יצחק לוריא-– האר"י הקדוש
רבי דוד בן זמרא- הרידב"ז
רבי יוסף בן צייאח–- מגדולי דמשק.
13. השל"ג 1573- שלח רבי יוסף את ספרו ה"כסף משנה" ובו באורי מקורות הרמב"ם להדפסה בוונציה
14. השל"ד 1574- יצא לאור ה"כסף משנה"
15. השל"ה 1575- ביום חמישי יג ניסן נפטר רבי יוסף קארו והוא בן שמונים ושבע שנים . רבי יוסף קארו נטמן בעיר צפת בקברות הגאונים .


















מקור ההערה: אנציקלופדיה


שם המעיר: אברהם כהן
הערה: ב"הערות לערך" על תולדות חייו של רבי יוסף קארו יש שגיאות כתיב רבות מהרמה היותר נמוכה.מישהוא חייב לערוך ולתקן השגיאות,על מנת שלא יתרגלו הקוראים הצעירים לצורה של מלים שגויות.
מקור ההערה: התבוננות פשוטה.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
שולחן ערוך – נושאי הכלים
ארבעה טורים לרבי יעקב
שלחן ערוך


נושאים קרובים באתר דעת
שולחן ערוך


ספרים בטקסט מלא
אבקת רוכל