חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

אבן עזרא אברהם

אברהם בן מאיר אבן עזרא. ראב"ע. מבאר ומבקר משורר ופילוסוף;1092/3 - 1167.

חיבר ספרים רבים, הידוע מכולם הוא פירושו לתורה ולנביאים. בפילוסופיה הלך בעקבות ר' שלמה בן גבירול ושניהם החזיקו בעקרי הפילוסופיה האפלטונית. א"ע הוסיף עליהם פרטים על טבע האלהות וסדרי העולם. נפש האדם מורכבת לפי ראב"ע משלושה חלקים: רוח נפש ונשמה. הנשמה היא החכמה העליונה נאצלת מעולם השכליים, הרוח היא כוח ההשגה החושית וההרגשית ומושבה בלב, והנפש היא כוח החיוני הנמצא בכל חי. לדעת ראב"ע הבחירה מוגבלת רק למשכילים היודעים דעת עליון ולא לאדם הפשוט שהוא "אסיר התאוה" ולא יצא מחוג מערכת הכוכבים המשפיעים עליו, כי תלוי בגזרה ולא בבחירה. חיבר שירים רבים ופיוטים שנכנסו לתפילה.

אברהם אבן עזרא - ראב"ע - מבאר ומבקר, משורר ופילוסוף; נולד בשנת ד"א תתנ"ב או נ"ג 1092 בעיר טולדו בספרד, ומת בר"ח אדר ראשון בשנת ד"א תתקכ"ז (1167) בקלהורה (Calahorra) בספרד. ויש דעות שונות לגבי פטירתו: יש אומרים שמת ברומא כמה שנים קודם או אח"כ. לא נודע אם היה נצר מגזע המשפחה הנכבדה "אבן עזרא" מגרנדה. ראב"ע בעצמו איננו מזכיר דבר על משפחתו. יש משערין כי היה נשוי והיו לו חמישה בנים ומביאים ראיה מפירוש לשמות ב' ב' ממה שכותב בדבר ידיעת עת ההריון, וז"ל:
"והיודע עת ההריון יכול לדעת הלידה, והיודע עת הלידה יכול לדעת עת ההריון. כי דבר מנוסה הוא לקדמונים, וחמש פעמים נסיתיו גם אני וכו'".
אמנם מלבד יצחק בנו (עי' תולדותיו להלן) לא נדע מהם דבר ואולי מתו בהיותם קטנים.

בהיותו בארץ מולדתו היו לו מהלכים בין חכמים ומשוררים גדולים כמו ר' יוסף אבן צדיק, ר' משה אבן עזרא ור' יהודה הלוי שהיה זקן ממנו בשנים אחדות.

בערך שנת 1138 יצא לנדוד במדינות שונות. היה בפרובנס בעיר נרבונא לפני שנת 1139, ובעיר רדוס (דרוסDreux=), ואח"כ הלך למצרים ולבבל. לפי האגדה היה גם בפרס ובהודו, ויש אומרים שהיה גם בא"י. כנראה שהיה בצפון אפריקא יחד עם יהודה הלוי, וכן משמע מדברי שלמה אבן פרחון בספרו "מחברת הערוך" (ד':). במסעו אסף ידיעות רבות באסטרונומיה ואסטרולוגיה. אחרי שנים אחדות שב לספרד.

בעת ההיא התנפלו הערבים על יהודי ספרד, בזזו את רכושם, רצחו אותם, חיללו את קדשי בני ישראל, קרעו את התורה לגזרים, החריבו בתי כנסיות ובתי המדרש. פליטי היהודים ברחו על נפשם. ראב"ע הלך משם לרומא בשנת 1140, ומשנה זו מתחילה תקופת חייו השניה.

בעת ההיא חבר ספרים הרבה וכתב בהם שירי פתיחה, ובה התאונן על שהוכרח לעזוב את ארצו אשר אהב, ורק ספריו היו לו לשעשועים בימי גלותו.

תחילת פירושו למגילת איכה:
"ואני אברהם בר מאיר מארץ מרחקים,
הוציאתני מארץ ספרד חמת המצוקים,
וספרי אלו בגלותי היו בידי מחזיקים,
ויורוני לבאר ספרים בטעמים מנופת מתוקים".
בראש פירושו לקהלת כותב:
שמע אמרי שפר לאברהם סופר
כתבם על ספר לרוח משכלת:
בן מאיר נקרא מכונה בן-עזרא,
ומצורו עזרה כבודו שואלת
להגיה חשכו, להצליח דרכו
אשר נשאר עד כה כעלה נובלת,
ומארצו נפרד אשר היא בספרד
ואל רומי ירד בנפש נבהלת, וכו'.
לפי דעת גרץ יצא ראב"ע בשנת 1138 למסעותיו ושב לספרד, ובשנת 1140 יצא מספרד לרומי כאמור לעיל.
שטיינשניידער סבור כי יציאת ראב"ע מספרד לרומי בשנת 1140 הייתה נסיעתו הראשונה, ואח"כ נדד עד שנת 1145, אז שב לרומא. כנראה נסע מרומא לעיר סולירנו אשר הייתה בה קהילה יהודית הגדולה בכל ערי איטליה. היה בה בית ספר לרפואה, וכן ליתר המדעים. יהודי העיר לא קבלו את ראב"ע בכבוד כראוי לו, ורק עשיר אחד ספרדי ושמו אליקום, אסף אותו אל ביתו ונתן לו כל מחסורו. יושבי העיר נתנו כבוד ויקר לחכם תלמודי ומפרש המשנה, ר' יצחק בן מלכי צדק, שבא מיון מהעיר סיפונטה לגור בתוכם. הם חשבו את ידיעות ראב"ע בתנ"ך ובמדעים כאין נגד ידיעת התלמוד וספרי הרבנים, וגם חשדו את ראב"ע במינות.
א"ע התלונן על כך בשירו "נדוד הסיר אוני":
ובאדום אין הדר,
לכל חכם הוא דר,
באדמת בן נכר
ועלינו שורקים

ואלו בא חגב יוני
בם שגב ורכב
על כל גב
ונחשב כענקים...

וחרף בן תורה,
וכל יודעי מקרא,
לזאת אנשי מורא
מכוסים בשקים

ואיך יקרא מינים,
לבנים נאמנים,
חסידים וגאונים
וכל שומעיו שותקים
מהעיר סולירנו עבר בשנת 1145 לעיר לוקא (Lucca) ושם השלים פירושו על ישעיה. משם הלך למנטובה (1146) והשלים את ספר הצחות, כפי שנזכר בחרוז בסוף הספר.

בעיר זו חלה ראב"ע מחלה עזה וכמעט אמר נואש לחייו, ואיש אחד, משה בן מאיר, סעדהו על ערש דוי עד אשר שב לאיתנו. בעת ההיא נדר לפרש תורת משה ע"פ הפשט ובדרך אשר סלל לו. משם הלך לוירונא (1147). בשנת 1155 כאשר השלים פירושו לתורה הלך לפרובינציה בצרפת הדרומית.

ראשית מושבו היה בעיר בידרש, מקום מושב חכמים ובעלי תורה שקבלוהו בכבוד. ר' יצחק בן יהודה הנשיא ור' אברהם בן חיים, חסידים ואנשי מעשה, הללו אותו, והוא השיב להם תודה וברכה וכתב לכבודם את ספר השם, על סוד שם המפורש. ספר זה היה מורה דרך לבעלי הסודות, ורבים השתוממו על חכמתו הגדולה.

גם רבנו תם נכד רש"י שלח אליו שירי כבוד ותהילה, שירים שקולים ומחורזים במשקל הספרדי. ראב"ע השיב לו במכתם:
ומי הביא לצרפתי בבית שיר
ועבר זר מקום קדש ורמס
ולו שיר יעקב ימתק כמו מן
אני שמש וחם שמשי ונמס
על כך השיבו רבנו תם:
אבי עזרי ישיבוהו סעפיו,
אשר נתן ידידו בין אגפיו;
אני עבד לאברהם למקנה,
ואקדה ואשתחוה לאפיו.
ושוב השיבו ראב"ע:
הנכון על אביר עם אל ורועם
להשפיל ראש במכתב אל בזוי עם
וחלילה למלאך האלהים
אשר יקוד וישתחוה לבלעם.
בשנת 1158 נסע ראב"ע ללונדון ומצא שם איש חסדו וחבר לכבודו את "יסוד מורא" ואגרת השבת. באגרתו זאת יצא נגד אלה אשר חשבו כי יום השבת מתחיל בבוקר ולא בערב, והוא מקלל את המגלה פנים בתורה שלא כהלכה, ואומר, "זרועו יבוש תבוש, ועין ימינו כהה תכהה".

טקסט מלא של הספר יסוד מורא וסוד תורה
טקסט מלא של איגרת השבת

מלונדון שב לעיר נרבונא (1160) ומשם עוד הפעם לעיר דרום, ושמה עיבד מחדש את פירושו לתורה, וקיצר את דבריו הראשונים. שם חיבר את ספרו האחרון "שפה ברורה" על משפטי הלשון לבקשת אחד מתלמידיו, שלמה. בהקדמתו אמר כי ינחיל לתלמידו הספר לירושה למען יזכור שמו לדור אחרון.
ראב"ע לא השלים ספר זה, כי קפצה עליו זקנה, ובידעו כי אפסו כחותיו יצא לדרך לשוב לארץ מולדתו לספרד. בבואו לעיר קלהורה, בין מחוז נבארא ומחוז ארגוניא, קדמהו המות בשני בשבת אדר ראשון תתקכ"ז. לפני מותו קרא על נפשו "ואברהם בן חמש ושבעים שנה בצאתו מחרון העולם".

ראב"ע השאיר אחריו הרבה תלמידים ובן אחד רב הכשרון שהיה חביב לו ושמו יצחק, שהמיר דתו בדת האיסלם, והראב"'ע התאבל עליו כעל מת. לדעת אחרים, בדו אויבי ראב"ע זאת מלבם, ובאמת התאבל על מות בנו (כהנא, תולדות ראב"ע, ע' 87), כאשר כתב עליו את השיר:
אבי הבן קרב לספוד, כי אל ממך רחק
את בנך יחידך אשר אהבת את יצחק...
כי חשבתי לעת זקנה היותו רוח והצלה,
אך לריק יגעתי וילדתי לבהלה...
רב גוני היה אבן עזרא: פה יתקוטט עם הקראים המכחישים בתורה המסורה, וישפוך עליהם כל חמתו, ושם יראה להם פנים שוחקות. פעם כתב ברמזים וסודות, שהיו לאבני נגף לבני הדורות האחרונים, והטילו מומים בקודשי שמים, ופעם מקנא קנאת דת ומתרעם על כל המתחקים על דברי התורה ברוח חקירה חופשית. גם את ר' יונה אבן ג'נאח ביקר, ואמר כי ספריו ראויים להשרף בגלל שכתב כי יש בספרי הקודש מלות אחדות אשר הסופרים לא כתבו אותן כדת הלשון וראוי להחליפן (בסוף ספר צחות ובפירוש לשמות י"ט י"ג).
כפי שהיו מקובל בדורו, האמין באסטרולוגיה, וחשב כי גורל האדם מסור בידי המזלות, ואין מנוס מגזירת המזל שבו נולד האדם. בשירו כתב:
לו יהיה נרות סחורתי. לא יאסף שמש עדי מותי;
לו אהיה סוחר בתכריכין, לא יגועו אישים בכל ימי.
יחיד במינו היה ראב"ע, ולא נמצא חכם נודד ללחם ממקום למקום כמוהו אשר העשיר את ספרות ישראל בספרים רבים יקרי הערך. בגלל נדודו העביר לארצות המערב חכמת ישראל מארצו.

שיטתו בפילוסופיה
ראב"ע לא חבר ספר מיוחד לבאר בו שיטתו הפילוסופית, מלבד ספרו יסוד מורא, וגם בו לא נמצא ציור שלם. שיטתו מבוארת ברמזים מפוזרים בספריו, ובפרט בפירושו לתורה.
א"ע הלך בעקבות ר' שלמה בן גבירול, ושניהם החזיקו בעקרי הפילוסופיה האפלטונית. ראב"ע הוסיף פרטים נכבדים על טבע האלהות וסדרי העולם. גם הלך בעקבות הפיתגורים בעניין חשבון המספר והגימטריאות בסודות ורמזים. ככל הפילוספים בני דורו למד מספרי אכואן אלצפה.

תמצית דעות ראב"ע היא להאמין בעילת העילות וסיבת הסיבות אשר ברא העולם; אבל ככל חכמי יון האמין בקדמות החומר, ועניין "ברא" הוא אצלו "חתוך וגזרה" והוא הכנסת צורה בחומר.

הוא האמין כי ה' ברא עולם הצורות מכחו ומעוצם מציאותו "והוא יוצר הכל והוא הכל" ומכוחו נאצלו כל הנמצאים השכליים וקבלו צורה ממנו במדרגות שונות. המדרגה הפחותה היא העולם השפל והוא עולם המוחשים. למעלה ממנה עולם הגלגלים אשר ישפיע מכוחו על עולם המוחשים בכוח המזלות.

נפש האדם היא מורכבת לפי ראב"ע משלושה חלקים:
רוח נפש ונשמה.

הנשמה היא החכמה העליונה נאצלת מעולם השכליים;
הרוח היא כוח ההשגה החושית וההרגשית ומושבה בלב;
והנפש היא כוח החיוני הנמצא בכל חי ויש בה כוחות שונים כמו הגידול והצמיחה וכו' (קרוב לדעת אריסטו).

לדעת ראב"ע הבחירה מוגבלת רק למשכילים היודעים דעת עליון ולא לאדם פשוט אשר הוא "אסיר התאוה", ולא יצא מחוג מערכת הכוכבים המשפיעים עליו, כי תלוי בגזרה ולא בבחירה (ע' יסוד מורא שער ז').

ראב"ע כמשורר
אבן עזרא כתב שירים, שירי התול ושנינה, מכתמים, חידות והלצות. חכמי דורו הללו אותו מאד והמשורר שלמה דיאפרה קראו:
"גדול עצה ובשיר רב פעלים...
אבי דעה גדול המעללים...
שר צבא חידות וגבור החילים" וכו'.
אלחריזי כותב עליו:
"שירי רבי אברהם בן עזרא מזוקקים בהירים בשחקים... (תחכמוני עמוד 89).
ושירי ראב"ע עזרה בצרות,
וגשמי נדבות בזמן בצרות,
וכל פיוטיו נוראים,
וענייניהם נפלאים,
כהם לא ראו הרואים" (שם 42).
צונץ אמר כי ראב"ע בנה את הגדר הפרוץ בין הפיוט ובין השיר.

ראב"ע חבר פיוטים סליחות ומזמורים הרבה. צונץ מונה כמאה וחמשים פיוטים המפוזרים במחזורים שונים, כולם כתובים בלשון קלה וצחה.

ראב"ע התנגד לפיוטים הקשים להבנה ושפך חמתו על פיוטי הקליר בפירושו לקהלת לפסוק "אל תבהל על פיך" במאמר ארוך:
ראה בערך "אלעזר הקליר" את ציטוט דברי אבן עזרא
וכלל אומר, יש בפיוטי ר"א הקליר ארבעה דברים קשים:
הדבר האחד כי רובי פיוטיו חידות ומשלים כמו: לראי יקפיל, וחדשים יקפיל, ליום זה פור הפיל, ומציון ימלך"... ולמה רכב על פיל, ואותו לארץ יפיל, ואם ראה בחלום שיעשה חרוז על פיל והוצרך בהקיץ לפתור חלומו, יהיה אומר לוחץ יעפיל, להתנשא יפיל, ורמי לב ישפיל, ומציון ימלוך וכו'.
וכבר יצא וואלף היידענהיים בביאורו למחזור ליישב דברי הקליר.

דוגמאות משירי אבן עזרא


גדולת א"ע ניכרת ביותר בפירושיו לתנ"ך, והם היו יקרים מאד בעיני חכמי הדור. הרמב"ם ציווה לבנו שילמוד רק ספרי ראב"ע. כנראה שלא היה ראב"ע תלמודי גדול, ותשב"ץ (הגדול ח"ב סי' י"ז) כתב בדבר רגל הקו"ף שנפסקה, כי אין לסמוך בדין זה על ראב"ע יען כוחו לא היה גדול בפסקים.

ספריו
ראב"ע חבר כמאה ושמונים ספרים (כרם חמד ח"ז קל"ב) ונוכל לסדרם בשש קבוצות:
פרטים על ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית:

1) פירושים לתנ"ך:
פירוש על התורה וחמש מגילות, ישעיה, תרי עשר, תהלים, איוב ודניאל. נראה מדבריו שכתב פירושים גם לספרים אחרים בתנ"ך. הפירוש המיוחס לו למשלי ועזרא ונחמיה חובר על ידי ר' משה קמחי. פירוש על חמש מגילות חיבר בראשונה ברומא. פירושו על התורה חבר בשתי מהדורות - ארוכה וקצרה, והפירוש הנמצא בידינו הוא לפעמים מעורב משתיהן, כי היה חוזר על ספריו לתקנם.

בפירושו לתורה הראה את גדולתו. במבוא לתורה מתח ביקורת עזה על מפרשי התורה שקדמוהו, וחלקם לארבע מחלקות ויאמר:
ר' שמואל בן חפני ור' יצחק הישראלי הכניסו בבאוריהם דעות פילוסופיות;
הקראים בחפצם להשליך הלאה הקבלה המסורה עוותו ויקלקלו את הכתובים;
בעלי הסוד העמיסו רמזים וסודות הרחוקים מדרך הפשט;
ובעלי האגדה שמו פניהם רק אל הדרשה.

ראב"ע החזיק בקבלת חז"ל והוכיח באמתת המסורה התלמודית. את ביאורי הקראים הרס ולא חמל. ובכל זאת מצאו החוקרים החדשים מקום להאחז בדברים שכתב ונראים כדבריהם. פירושו לתורה כולל רמזים הרבה, ולכן הוכרחו הבאים אחריו לעשות פירושים לפירושו. זו גם הסיבה שניתן היה לתלות בא"ע רעיונות רבים, שהיוו "פתרון" לחידות ולרמזים שכתב. ר' שמואל פרש את פירוש א"ע בשם "מגילת סתרים", ויניציא 1553.
אוסף של שלשה פירושים לביאורו לתורה יצא בשם "מרגליות טובה". הספר כולל את הפירושים: "מקור חיים" של רבי שמואל צרצ"ה הספרדי, "אהל יוסף" של רבי יוסף הספרדי, ו"מוטוט", [="מגילת סתרים"] של רבי שמואל הספרדי. הספר יצא באמסטרדם בשנת תפ"ב, ובדפוס צילום בירושלים תשל"ג.
פירוש נוסף לאבן עזרא לתורה, בשם חומש מחוקקי יהודה, מאת יהודה ליב קרינסקי, כולל שני פירושים: "יהל אור" על פתרון החידות והמליצות, ו"קרני אור", לזיהוי מקורות אבן עזרא בדברי חז"ל. החומש יצא לאור בדפוס צילום בבני ברק בשנת תשכ"א.
בהוצאת מוסד הרב קוק יצא לאור פירוש אבן עזרא עם הערות והסברים מאת אשר וייזר.

2) ספרי דקדוק:
א) מאזני לשון הקודש או מאזנים, על דקדוק הלשון.
ב) תרגום מספר דקדוק של ר' יהודה חיון.
ג) ספר היסוד, על דקדוק הלשון והמלות, מזכירו תמיד בפירושו לתורה.
ד) ספר צחות, על דקדוק לה"ק.
ה) שפה ברורה, דקדוק על האותיות, ובסופו חידה על אותיות מ"ן.

3) פילוסופיה דתית:
א) יסוד מורא, או יסוד מורא וסוד התורה, בסדר מחלקות מצוות התורה למערכתן ומיניהם, וחובת למוד המקרא והחכמות להבנת התלמוד, בי"ג שערים, ובשני שעריו האחרונים מדבר משם המפורש ואותיותיו.
טקסט מלא של הספר יסוד מורא וסוד תורה
ב) ערוגת החכמה [ופרדס המזמה] - שער השמים, מאמר מחקרי עמוק על מציאות השם וקדמותו, בראיות טבעיות בנויות על דעת גאלינוס (נדפס בכרם חמד ח"ד 1 - 5).

4) חשבון, תכונה ומערכת הכוכבים:
א) ספר האחד או ספר המספר, מאחד עד עשרה, ואולי הוא יסוד מספר, נדפס בישורון (חוברת א' 1856).
ב) ספר הלוחות, לוחות התכונה במחלוקת הגבולים בארץ לפי מעלות השמש, מובא בפירוש אהל יוסף על ראב"ע לתורה פעמים רבות, ובפ' וישלח על הפסוק "כראות פני אלוהים ותרצני" מביא שני מיני לוחות ממנו.
ג) ספר העבור על חכמת העבור וחשבון תקופות ומולדות, שער ראשון ושני הוצאת חברת מקיצי נרדמים עם מבוא מאת שזח"ה (ליק 1874).
ד) כלי נחשת, באור מלאכת כלי האסטרולב לבטלמיוס, לדעת על ידו תכונת השמים ומדידת הארץ. לפי דעת שטיינשניידער ב"אוצרות חיים" ע' שי"ז, הוא כעין הקדמה לחבורו "חקות שמים באיצטגנינות וחזיון". ובפירוש אהל משה יזכור עוד נוסח שני ממנו.
ה) שלוש שאלות.
ו) תרגום מספרי משל "שאלות וקדרות".

5) חבורים קטנים בעניינים שונים, ויש מהם בפירוש ודקדוק ביחד:
א) שפת יתר, להשיב על השגות דונש בן לברט על ר' סעדיה גאון, ובסופו ספר הצחוק, שירים על משחק השח. לפי דעת אחדים עבר פה ראב"ע חוק וחטא נגד הבקורת האמתית, ואיזה דברים אשר השיג על דונש היה הוא בעצמו מביאם בפירושיו מבלי להזכיר את שם אומרם; גם הצדיק את הרס"ג בדברים אשר הודה אח"כ בעצמו כי אינם נכונים.
ב) ספר השם, על אותיות שם המפורש ותכונתם ורמזיהם.
ג) אגרת השבת, להוכיח כי התחלת השבת היא בערב יום שלפניו, ונחלקה לשלושה שערים:
בראשית השנה, בראשית החודש ובראשית היום ע"פ התורה.
נכתבה בלונדון שנת תתקי"ט (1159), ונדפסה ראשונה בסוף ספר מבחר המאמרים (כרם חמד ח"ד 158 והלאה).
טקסט מלא של איגרת השבת
ד) יסוד מספר, דקדוק מלות המספר, ונחלק לחמש מעלות, אחת מהן נזכרת בפירוש אהל יוסף על ראב"ע עה"ח על פסוק "ואביכן התל בי", והוא הקטן.
ה) חידה על אותיות אהו"י עם פירוש ר' יעקב צויזמר בסוף ספרו טעמי מסורה.
ויש ספרים המיוחסים לראב"ע בטעות, כמו "ספר העצמים", "ניסיונות", "מדות", "ספר גורלות" ו"אלמואליד".

6) שירים ומכתמים:
הדיואן מכיל 260 שירים ומכתמים, מליצות וחידות של ראב"ע, ונערך ע"י איגר מכ"י יחידי הידוע בעולם, ויש בו שירו "חי בן מקיץ" שתוכנו לקוח מספר הערבי של אבן סינא. מלבד הקובץ הזה אסף ראזין שירי קודש ושירי חול של ראב"ע והדפיסם בספרי השנה של בית מדרש הרבנים בברעסלוי (1885 - 1895) וקובץ אחר נערך ע"י דוד כהנא בשני חלקים.

מבחר משירי אברהם אבן עזרא

ברשימת המחברים של הספרייה הוירטואלית "דעת" תמצא רשימה של ספרי רבי אברהם אבן עזרא שהועלו לאתר בטקסט מלא

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל


הערות לערך:
שם המעיר: אביעד מרקוביץ
הערה: רבי משה אבן עזרא היה כנראה קרוב רחוק שלו , וסבורני שאולי בן דוד מדרגה כלשהי.

מקור ההערה: מחקר


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
אלעזר הקליר
שמואל בן מאיר
מנחם בן סרוק ודונש בן לברט - המחלוקת
שפת יתר
תם יעקב




ספרים בטקסט מלא
שפת יתר - מהדורת וורשה
פירוש משלי לראב"ע
ויוסף אברהם
ספר המספר
פירוש שיר השירים
פירוש משלי
חמשה חומשי תורה מחוקקי יהודה