לדף ראשי




תולדות היהודים
יש סבורים כי יהודים היו בהונגריה בימי כיבושה על ידי הרומיים. מאידך, השם אשר יכנו ההונגרים את היהודים "זשידא" (Zsido) לקוח מן הסלאווים, והשם הזה מרמז כי היהודים באו להונגריה מארצות הסלאווים הסמוכות, מפולין ומביהם.

יהודי הונגריה נזכרו לראשונה באגרת שכתב חסדאי ן' שפרוט למלך כוזר (960), ושם אומר כי יהודי הונגריה ישלחו את אגרתו אל מלך כוזר. גם נראה כי היו יהודים כוזרים בצבא ארפאד, המלך הראשון של ההונגרים, אשר בא מדרום רוסיה וכבש את הארץ (895).

בשנת 1092 היה ועד כמרים נוצרים בעיר סאבאלטש (Szabolcs) אשר אסר נישואין בין נוצרים ויהודים.

המלך קלמן (Coloman - 1092-1114) אסר על היהודים לקנות עבדים ושפחות מן הנוצרים. גם ציווה כי יהודי המוציא שטר הלואה על נוצרי, צריכים להעיד עליו יהודי ונוצרי.

בימי המלך אנדרס השני (1205-1235) היו יהודים בין חוכרי המסים ובין המפקחים על עשיית המטבעות. הדבר הזה חרה מאוד לשרי הממשלה, שאילצו אותו לחוקק חוק שנקרא פתשגן הזהב, ובו נקבע כי אין רשות למלך למנות מוכסים בעלי תפקידים יהודים. אנדרס לא קיים את הבטחתו עד אשר החרים אותו האפיפיור.

אבל החרם לא הועיל לזמן רב. בממשלת בעלא הרביעי (1235-1270) נתמנו יהודים למוכסי,ם והמלך מסר בידם מבצרים כערבות המלוות שלווה מהם. בשנת 1251 נתן חוק ליהודים, אשר הוא כמעט תרגום גמור מן החוק אשר נתן דוכס אוסטריה פרידריך השני ליהודי ארצו בשנת 1244.

אות קלון
השרים והכמרים התנגדו לחוק, כמו חבריהם באוסטריה. בשנת 1279 נאספו הכמרים לאספה בעיר אובין (בודא) וחוקקו כי היהודים צריכים לשאת אות קלון על בגדיהם. כל נוצרי שירשה ליהודי לשבת בשכונתו בלי אות זה, וכן נוצרי שימנה יהודי לתפקיד ציבורי יהיה בנידוי.

אבל למרות החוק הזה נתן אנדרס השלישי (1291-1301) ליהודים אשר גרו בפרסבורג זכויות של אזרחי העיר.

במאה ה- 14
במאה ה- 14 נרדפו היהודים בהונגריה כמו בשאר ארצות אירופה.
בימי המגפה בשנת 1349 ובשנת 1360 גזר עליהם המלך לודוויג השני (1332-1382) שימירו דתם, ולא יגרשם מהארץ. כנראה גורשו לזמן קצר. בממשלת מלך זה נתמנה שר ממונה על היהודים לגבות מהם מיסים ולשפוט אותם.
מצב הזה נמשך כל ימי שלטון הנוצרים, עד שהסולטן סלימאן ניצח את המלך לודוויג השני במאהאטש (Mohacs) בשנת 1526, לכד את רוב הארץ ואת העיר בודא.

בשנת 1494 הייתה עלילת דם בעיר טירנוי (Tyrnau) ובשנת 1529 בעיר בעזינג (Bosing). בשתי הערים האלה נשרפו ונהרגו יהודים.

ממשלת הטורקים
ממשלת הטורקים הטיבה מעט את מצב היהודים. השולטן סלימאן שלכד את בודא הגלה את היהודים לערי טורקיה. למרות זאת העלילו הנוצרים כי היהודים קראו למוסלמים לצור על ארצם, ובחלקי הארץ שנשארו בשלטון נוצרי הצרו להם מאוד.

היהודים גורשו מאובנבורג ומפרסבורג בשנת 1526, ומטירנוי בשנת 1539. לטירנוי לא הורשו לשוב עד מחצית המאה ה- 19.

בשנת 1578 הוטלו על היהודם מסים כפולים, ובשנת 1630 אסרו עליהם לחכור את המסים.

במאה ה- 17-18
ההגבלות על היהודים נמשכו עד אשר נפלה העיר בודא בידי צבא הקיסר בשנת 1686. רבים נפלו בשבי או נהרגו אם לא נפדו בידי אחיהם. רבים נסו לערי טורקיה, ובכמה ערים, כמו באדרינופול חיו כקהילה נפרדת שנקראה קהל בודון.
הנוצרים שוב העלילו כי היו בברית עם הטורקים. הבישאף קאלאניץ (Kollonicz), שבעצתו גרש הקיסר את היהודים מהעיר ווינה ומאוסטריה, יעץ לקיסר לגרשם מעט מעט מהונגריה.

כאשר רבו היהודים רצה המלך קארל השלישי בהונגריה והששי באוסטריה (1711-1740) להמעיטם. הוא ציווה לערוך מפקד, ומספר היהודים היה 11,621. שליש ילידי הונגריה, והאחרים באו מפולין מביהם ומעהרין. המלך ציווה בשנת 1726 גם במלכות ביהם כי לא ירבה מספר היהודים, וקבע עונש לכל מסדר קדושין ליהודי אשר לא קבל רשיון מיוחד.
במדינת ביהם הופעל החוק, אך בהונגריה לא שמעו השרים לדבר המלך. לכן רב שם מספר היהודים הפליטים אשר באו מביהם ומעהרין לבנות שם ביתם.
המלך העמיד עליהם רב מטעם המדינה, הנגיד שמשון וורטהיימר בווין. אחרי מותו נתמנה תחתיו חתנו ר' בערוש עשכלס. אחרי מותו נתמנה רב רק במדינת טראנסילבניה, שם היה רב מדינה עד אמצע המאה ה- 19.

בתו של קארל השלישי, המלכה מריה תרזה (1740-1780) שנאה את היהודים תכלית שנאה. לפי החוק היה על היהודים לשלם רק את המיסים שהוטלו עליהם בימי המלכים הקדמונים. למרות זאת תבעה המלכה מהם 50,000 פלארין לשנה. היהודים צעקו על החמס הזה, ואחרי ויכוחים רבים התפשרה המלכה לקחת 20,000 לחמש שנים משנת 1746. בכל פעם הגדילה על המס הזה עד אשר בשנת 1778 הושם עליהם סכום 80,000 פלארין לשנה.

אחרי מות מריה תרזה מלך בנה יוסף השני (1780-1790), שהיה איש נאור בדעותיו ואוהב את הבריות. בשנת 1783 יצא חוק להקל עול היהודים. הוא בטל את אות הקלון ונתן ליהודים רשות לשבת בכל רחבי הממלכה למעט ערי מחצבות זהב וכסף. נתן רשות לעסוק בכל מלאכה, ללמוד בכל בתי הספר ולחכור קרקעות לעבודת האדמה.
כדי להשוות אותם ליושבי הארץ, לא הרשה להם להשתמש בעברית או ביידיש במסחר ובשטרות, ציוה לגלח את זקנם ולשלוח צעירים לצבא ככל אזרחי הארץ. היהודים שלחו משלחת לבקש מהמלך לבטל גזירותיו. המלך ביטל את גזרת גילוח הזקן, אבל חוק הגיוס נתקיים.

יוסף השני מת בחצי ימיו ומלוך תחתיו אחיו לאופולד השני (1790-1792). שרי המלוכה בקשו מהמלך להרע את מצב היהודים למצבם הראשון, ואילו היהודים בקשו כי יבטל מהם מסים מיוחדים והגבלות שונות. החוק בשנת 1791 קבע כי מצב היהודים ישאר כפי שהיה בימי יוסף השני, עד שזמן יתאים לדון בנושא. כך עמדה שאלת היהודים עד שנת 1840 בהתאסף הצירים בעיר פרסבורג.

הקיסר פראנץ השני – ראשית המאה ה- 19
תחת ממשלת הקיסר פראנץ השני (1792-1835) נרדפו היהודים. פעמים בחוקים גלויים, ופעמים כדי "לשפר את מצבם הרוחני".
בשנת 1798 נאסר עליהם לבצור יין.
בשנת 1805 נתן חוק כי לחרשי היהודים אסור לקחת עוזרים נוצרים.
בשנת 1806 נאסר עליהם מטבעות ולעשות מהם כלי כסף וכלי זהב.
בשנת 1807 נאסר עליהם לרכול באוסטריה ובערי הגבול הדרומי.
בשנת 1808 נאסר עליהם לחכור שדות השרים.
בשנת 1823 נאסר עליהם לעשות עבודה בפרהסיא בחגי הנוצרים.
בשנת 1802 אסרה הממשלה על היהודים אשר לא ידעו קרוא וכתוב לבוא בברית נישואים, והרב בעיר וואראסדין נענש על אשר סדר קדושין כאלה.
בתורת חסד גדול הוסיפה הממשלה בשנת 1838 שלושה רחובות על הגיטו בפרסבורג.

שיווי זכויות ליהודים - 1840
בשנת 1840 החלו הצירים לדון בדבר שיוויון זכויות ליהודים. נציג התושבים רצו להשוות את היהודים לשאר העם, אבל השרים ותושבי הערים שהיהודים לא הורשו לשבת שם התנגדו. הממשלה לא רצתה בשיוויון זכויות גמור. הוסכם על חוק שיינתן ליהודים שיוויון זכויות במסחר, ומנעו מהם אפשרות לתפקידים ציבוריים, וכן נאסר עליהם לגור בערי המחצבים.

כדי להיות חלק מן התרבות ההונגרית, החלו היהודים להפיץ את השפה ההונגרית. מוריץ פאללאק, ששינה את שמו לבאללאגי, תרגם את התנ"ך להונגרית. לאחר זמן המיר את דתו, ובנו, ששימש כפרופסור באונבירסיטה בבודפסט, היה בין מנהיגי האנטישמיים.
הרב ראקאנשטיין הוציא לאור עתון יהודי בהונגרית, והרב לאופולד לעוו דרש את דרשותיו בהונגרית. כנס הרבנים שהתכנס בעיר באטש בשנת 1844, פרסם כי הלוואה ברבית אסורה לנוכרי, וכי שבועת שווא אסורה אף אם המשביע הוא נכרי. הם עודדו את עבודת האדמה ואת מלאכת הכפים.

למרות כל זאת לא קודמה האמנציפציה עד שמרדו ההונגרים בקיסר אוסטריה בשנת 1848. בתחילה נתן הפרלמנט ליהודים שיוויון זכויות, אבל בערים רבות בהם הוגבלו זכויות היהודים התנגדו לכך.

בפעסט גרשו אותם, בפרסבורג לא נתנום לעזוב את הגיטו והחריבו את בית הספר, ובערים אחרות רדפו אותם. מצד אחד נרדפו היהודים על שלא היו הונגרים, ומצד שני פגעו בהם הסלובקים על שעזרו להונגרים. בעיר וואג ניישטאדטל התנפלו הסלאוואקים על היהודים ופרעו בהם (1-2 מאי 1848). מסיבות האלה חששו המושלים המורדים ובראשם קאשוט, לקיים את שיווי הזכויות אשר נתנו הצירים, ולא עשו כן עד יולי 1849, כאשר שבה ונכבשה הארץ ע"י האוסטרים ועוזריהם הרוסים.

לאחר נצחון ממשלת אוסטריה, רצה שר הצבא ווינדישגרץ להעניש את היהודים ועל כן החזיר את מס הגולגולת אשר התבטל בשנת 1846. המס הזה, שהוטל בשנת 1746, גדל בהתמדה עד שעמד בשנת 1813 בסך 160.000 פלארין. המס התבטל בשנת 1846 לאחר הסכמה כי ישלמו סכום חד פעמים של 1,200,000 פלארין. היהודים לא הספיקו לשלם את כולו בשנת 1849, והשר ווינדישגרץ דרש 2,300,000 פלארין עונש על עוזרם למורדים.

רבים מהיהודים אמנם חברו לצבא קאשוט, ובהם הרבנים שילער סינעסי ומשה בריק. גם לאופולד לעוו היה בין מנהיגי המרד, ואח"כ נאסר ובקושי ניצל ממות. היהודים השתדלו להסיר מעליהם את האפליה לרעה, למרות שהיו שותפים למרד. בסוף נתרצה הקיסר פראנץ יוסף שעלה למלוכה בשנת 1848, ביטל את הקנס, וציווה כי יאספו מיליון פלארין לטובת בתי ספר עברים (20 בספטמבר 1850), וכן עשו.

ממשלת הראקציה, שעלתה לאחר כיבוש הארץ, הרעה שוב את מצב היהודים. הכמרים נוצרים קמו נגדם, ובערים אחדות גרשו אותם. ראש הכמרים, הקרדינל סקיטובסקי מחה נגד הממשלה שהתירה ליהודים בשנת 1860 לקחת משרתים נוצרים.
כאשר ניתנה להונגרים עצמאות, הוטב גם ליהודים מעט, אבל לא נתנו להם זכויות פוליטיות, כי ההונגרים לא רצו לשנות את הקונסטיטוציה ולתת שוויון ליהודים.

בשנת 1867 חילקה ממשלת אוסטריה את שטחה לשתי מדינות: הונגריה ואוסטריה.
צירי הונגריה הסכימו לשיוויון זכויות ביום 20 בדצמבר, והממשלה אישרה את ההחלטה ביום 23 בו. החוק נודע בשם סעיף 17 משנת 1867. היהודי הראשון שנבחר כציר לפרלמנט היה מוריץ וואהרמן בשנת 1869.

אספת היהודים
היהודים השתדלו שיינתן לדתם מעמד שווה לדתות האחרות. לכן הוחלט על קונגרס יהודי כדי להקים ארגון גג לכל יהודי הונגריה. הקונגרס הזה נפתח בכ"ח באוקטובר 1868, ונמשך עד כ"ג בפברואר 1869. התוצאות היו הפוכות ממה שקוו: האורתודוקסים מחו נגד התקנות שהקהילות החליטו בקונגרס והשר אישר אותם. בשנת 1870 בוטל החוק כי התקנות לא ייצגו את כל חברי הקהילות. בכל קהילה אשר לא הסכימו לתקנות, נפרדו לקהילות נפרדות:
הליברלים לקהילה שנקראה קהילת קונגרס,
החרדים לקהילה שנקראה קהילה אורתודוקסית.
קהילות שלא קבעו עמדה במחלוקת, נקראו קהילות סטטוס קוו.

הן הקהילות הקונגרסיות והן הארתודוקסים הקימו ארגון גג לקהילותיהם. גם כמה קהילות חסידים בצפון הארץ לא התחברו לאורתודקסים, וקראו עצמם קהילות ספרדים, מפני שהם מתפללים בנוסח ספרד.
התחלקות הקהילה היהודית לאגודות שונות שללה מהם את האפשרות לייצוג דתי מאוחד. הדבר גרם לכך כי נבחריהם לא הוזמנו למלך בין הדתות כי אם בין החברות.

היה איסור על נוצרי להתגייר. בשנת 1869 נאסר נוצרים שומרי שבת להתגייר.

כאשר הותרו נשואי תערובות בשנת 1894 אחרי התנגדות גדולה מצד הקתולים, השוותה הדת היהודית לכל הדתות בשנת 1896.
אלבום תמונות על יהודי הונגריה

אנטישמיות
למרות השיפור במצב הפוליטי החלה אנטישמיות לפשוט בארץ. בשנת 1878, אחרי תום מלחמת הרוסים עם הטורקים, בקש הציר איסטאצי (Istoczi) מן הממשלה שתכריח את השולטן לוותר על ארץ ישראל ולשלוח שם את כל היהודים. לאחר זמן קצר גברה האנטישמיות עד שהייתה לכח פוליטי ושמונה עשר צירים נבחרו בשנת 1884 על בסיס התנועה האנטישמית.

בשנת 1882, לאחר עלילת דם טיסה אסלר, התנפלו על היהודים, הרגו ובזזו את בתיהם בכמה ערים כמו בזאלא עגרשעג (Zala, Egerszeg) ובפרסבורג. עלילת הדם בטיסא עסלאר (Tisza Eszlar) פרצה כאשר טבעה הנערה אסתר Solymossi בנהר, ושונאי ישראל הפיצו את הדבר כי שוחט העיר בעזרת אנשים אחרים, שחטה בפרוזדור בית הכנסת. המשפט נמשך יותר משנה עד אשר ביום 8 באוגוסט 1883 יצא משפט האסורים לאור. אחרי המשפט הזה הלכה האנטישמיות ונחלשה.

על עלילת הדם בכפר טיסה אסלר

בשנת 1887 לא היו כי אם שמונה צירים אנטישמיים ובסוף לא נותר גם אחד. בשנת 1885 הגדילה הממשלה את היהודי הראשון דר. איגנאץ הירשלר למעלת מאגנאט (Magnat) ואחריו באו אחרים, כמו קארל שוואב, זיגמונד ברודי, זיגמונד קורנפלד ואחרים. מיום בוא מוריץ וואהרמן במועצת הצירים היו תמיד יהודים ביניהם, ובבחירות בשנת 1906 נבחרו עשרים ושלושה, המספר היותר גדול של יהודים אשר ישבו בפרלמנט אירופאי.

גם בין גדולי הממלכה היו יהודים רבים, אדוארד הארן, אשר היה שמו לפנים איגנאץ איינהורן היה יועץ בממשלה וגם כן בין צירי העם. לודוויג דאטשי (Doczi) הוא יועץ הממשלה למדיניות חוץ, ואחרי התמנותו המיר את דתו, יוסף וועצי (veczi) היה בין יועצי הממשלה וכן לודוויג באלאי (Ballai) בממשלה של המסחר.
האנטישמיות בהונגריה

בספרות
הראשון שנזכר כמחבר ספרות תורנית הוא אייזק טירנא במאה הט"ו אשר כתב על מנהגים. הוא היה תלמיד ר' שלום בעיר ניישטאדט באוסטריה אשר בקצה גבול הונגריה.
אחריו לא נמצאו סופרים יהודים עד המאה ה- 18. הרבנים הגדולים במאה ה- 18-19 באו מארצות אחרות: ר' משה סופר בא מאשכנז, ור' אלעזר בעל שמן רוקח בא מפולין. בזכות ר' משה סופר, שהיה רב בפרסבורג 32 שנה (1807-1839), גדלה ישיבת פרסבורג ל- 400 בחורים. בשנת 1877 נתייסד בית מדרש לרבנים בעיר בודפשט וממנו יצאו רבנים רבים אשר שמשו גם באוסטריה ובגרמניה, ואולי רוב הרבנים בגרמניה הם ילידי הונגריה.

התנועה הרפורמית
הרפורמה החלה בהונגריה בתחילת המאה ה- 19, ונציגה הראשון בין הרבנים היה אהרן חארין רב באראד (1766-1844). בעיר אראד היה גם כן הרב הראשון שסידר קידושין לנישואין עם נכריות, שמו רוזנברג. בימי מרד 1848, נוסדה קהילה רפורמית רדיקלית בבודפסט ע"י איגנאץ איינהורן 1825-1875, אשר היה אז בחור בישיבה ואח"כ עלה לגדולה פוליטית. אחריו נתמנה דוד איינהורן (1809-1879), אך שימש בתפקידו זמן קצר, כי הממשלה סגרה את בית הכנסת בשנת 1852.

קהילות חסידים בצפון הארץ
הראשונה באוהעל ע"י משה טייטלבוים אשר בא מבראדי (מת בשנת 1841), ומיוצאי חלציו יש עוד רבנים חסידים בסביבה הזאת. בימים האחרונים היה ראש לחסידים ר' הלל ליכטנשטיין (1815-1891) אשר בסוף ימיו היה רב בקאלאמעא בגליציא.

נישואי התערובות הגיעו לכמה מאות בשנה. רבים המירו דתם, ובשנת 1904 היה מספרם 471. אולם למרות זאת נתרבה מספר היהודים תמיד, כי לפני מאתים שנה כאשר אמרנו היה מספרם כעשתי עשר אלף, ואף כי בימים ההם לא נחשבו טרנסילבניה וקרואטיה להונגריה, בכ"ז המספר הזה קטן מאוד נגד 725,000 בשנת 1890, ומספר 851,000 בשנת 1900.

יהודי הונגריה בשואה
השואה שחלפה על יהודי אירופה הגיעה להונגריה בשנת המלחמה האחרונה. הונגריה הייתה בת ברית לנאצים, והם הפרו את בריתם וכבשו את הונגריה, ושלחו את רוב יהודיה לאושוויץ.
אתר מפורט המתאר את תולדות הונגריה, התפתחות האנטישמיות, מהלך השואה וההצלה, בכתובת האינטרנט הזאת:

אתר אינטרנט על שואת יהודי הונגריה


מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
תולדות יהודי הונגריה עד לשואה

הקהילה היהודית בבודפסט

הונגריה עד הכיבוש הנאצי

הציונות הדתית בין שתי מלחמות עולם


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן