אנציקלופדיה יהודית דעת - שוכר ;
חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

שוכר

תשלום בעד עבודה או אומנות.

תשלום השכר לעובד יום הוא כל הלילה, ולעובד לילה כל היום. הכובש שכר שכיר עובר בחמישה לאוין: בל תעשוק את רעך, לא תגזול, לא תעשוק שכר עני, לא תלין ולא תבוא עליו השמש.

שכירות - תשלום בעד עבודה. שכיר העושה מלאכה נקרא פועל, ונותן העבודה נקרא בלשון ההלכה 'בעל הבית'.
השוכר חייב לשלם את שכר הפועל מיד בהשלמת זמן השכירות: שכיר יום גובה את שכרו כל הלילה, ושכיר לילה גובה כל היום. שכיר הגובה ביום, מיד כששקעה החמה, עובר בעל הבית על 'בל תלין', והגובה בלילה זמנו עד הנץ החמה.
ומנין לשכיר יום שגובה כל הלילה? ת"ל לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר (ויקרא י"ט י"ג). ומנין לשכיר לילה שגובה כל היום? שנאמר ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש (דברים כ"ד ט"ו). השכירות משולמת בסוף זמן העבודה.

הכובש שכר שכיר עובר בחמישה לאוין:
בל תעשוק את רעך,
בל תגזול,
בל תעשוק שכר עני,
בל תלין,
לא תבוא עליו השמש
(ויקרא י"ט, ודברים כ"ד).

המצווה "ביומו תתן שכרו" מתייחסת לשכר אדם ושכר בהמה ושכר כלים. ויש בהם גם "לא תלין פעולת שכיר".
אם השכיר לא תבע את שכרו, אינו עובר עליו (שם קי"א.).

השוכר פועלים חייב לנהוג כמנהג המדינה בכל הנושאים שלא סוכמו ביניהם. שכירות פועלים אינה צריכה עדים ולא שטר וקנין (הריב"ש סי' תע"ה ותע"ו).

שכירות בית
המשכיר בית לחברו, אינו יכול להוציאו עד שישלים זמן השכירות (טור חו"מ סי' שי"ב). שוכר שהוציאוהו גויים מן הבית בעל כורחו, המשכיר מחזיר לו את ערך יתר זמן השכירות (מהר"ם טראני ח"א סי' שס"ו).
השכיר לו לשנה, והמשיך לגור בשנה שאחריה, ישלם דמי שכירות כפי ששילם בשנה הראשונה, ואפילו התייקרו מחירי השכירות.


מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
סוגיות בפרק השוכר את האומנים

מקור הערך: מעובד על פי אוצר דינים ומנהגים לא"י איזנשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן