חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

חמשה עשר בשבט

ראש השנה לאילנות, נוהגים בו קצת יום טוב

תוכן הערך:
אוכלים פירות ואומרים "תיקון"
יום נטיעה


לדברי בית שמאי
אחד בשבט הוא ר"ה לאילנות,
ולדברי בית הלל בט"ו בשבט. והלכה כמותם (ר"ה פ"א א).

המשמעות ההלכתית של ט"ו בשבט היא לעניין מעשר פירות.
אין מעשרים פירות אילן שחנטו לפני ט"ו בשבט על פירות אילן שחנטו לאחר מכן.

המעבר ממעשר עני למעשר שני חל גם הוא בט"ו בשבט: הפירות שחנטו עד ט"ו בשבט נחשבים לשנה שלפניה.

אוכלים פירות ואומרים "תיקון"
בט"ו בשבט נוהגים לאכול פירות האילן, ובפרט פירות הגדלים בארץ ישראל.
וכתב המרדכי (ר"ה פ"א) כי אין מתענים בט"ו בשבט, אפילו חל ביום ב' או ה', ואין אומרים בו תחנון, ולא במנחה שלפניו.
אם חל בשבת אין אומרים "אב הרחמים" בשחרית, ולא "צדקתך צדק" במנחה, ואין מזכירים בו נשמות.
בליל ט"ו בשבט נהגו בארץ ישראל להתאסף בבית הכנסת לאכול פירות שונים, ולומר תיקון (חמדת ימים ח"ב סי' פ"ג) שהם שירות ותשבחות על הפירות.
חכמי הספרדים לומדים בליל ט"ו בשבט לקוטים מתנ"ך ומשנה וגמרא וזוהר, המדברים על אודות התבואות והפירות ועל אודות ר"ה. בתוך הלימוד יאכלו מפירות הארץ.

ר' חיים ויטאל מונה שלושים מיני פירות אילן:
עשרה לעומת עשר ספירות בעולם הבריאה מפני שהם רחוקים מן הטומאה כי אין להם קליפה לא בפנים ולא בחוץ ונאכלים כמו שהן;
עשרה בעולם היצירה ויש להם גרעיני הזרע קשים שאינם נאכלים;
עוד עשרה בעולם העשייה שנאכל מה שבפנים ונזרק מה שבחוץ, שקליפת הפרי היא מחיצה בינו ובין עולם החמודות (ס' פרי עץ הדר ליוורנו תקפ"ג).

יום נטיעה
ט"ו בשבט כיום נטיעות הוא מחידושי הקרן הקיימת לישראל. אין לדבר מקורות בספרות ישראל, ואין הצדקה חקלאית לנטיעה בעונה זו, כי ט"ו בשבט אינו זמן מתאים לנטיעות.

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
מהו ט"ו בשבט? המשמעות ההלכתית של ט"ו בשבט / נעם חיים כהן
פיוטים לסעודת ט"ו בשבט / אברהם יערי


מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן






נושאים קרובים באתר דעת
ט"ו בשבט