לחץ כאן לתצוגת הדפסה

הונג קונג

בזכות שתי משפחות

מחבר: אליהו בירנבוים

מתוך המדור "יהודי עולמי", מקור ראשון

תקציר: הנמל השוקק שהיה לשער של אסיה עבור הסוחרים של הוד מלכותה עדיין מהווה מוקד מסחרי המושך יהודים. בתוך המתחלפים יש גם גרעין ותיק

מילות מפתח: הונג קונג, קהילות יהודיות

הונג קונג

סיפורן של הונג קונג המדינה והונג קונג היהודית הוא סיפורן של שתי משפחות יהודיות אשר השאירו את חותמן על ההיסטוריה הכלכלית והיהודית של הונג קונג בפרט ושל אסיה בכלל. משפחת ששון, שושלת ספרדית עשירה אשר אימפריית הסחר שלה התפשטה בכל רחבי אסיה, העבירה את עסקיה להונג קונג בשנת 1842, יחד עם משפחה עשירה ורבת יחס נוספת - משפחת כדורי. חמש עשרה שנים לאחר מכן, ב-1857, הוקמה הקהילה היהודית בהונג קונג באופן רשמי.

 

בימים טרופים אלו של משבר כלכלי חובק עולם, במהלכו מועלית גם ההאשמה כי היהודים שולטים בכלכלת העולם וגורמים לקריסתה, יש להזכיר את הצד השני של אותו מטבע עצמו: למשפחות כדורי וששון, כמו ליהודים רבים אחרים, שמור מקום של כבוד בתהליך ההתפתחות הכלכלית של הונג קונג בפרט והמזרח הרחוק בכלל. הן השפיעו על אופיו של האי במאה וחמישים השנים האחרונות, והפכו אותו למרכז פיננסי מהגדולים בעולם. אין ספק שבלעדיהן הונג קונג ועוד ערים ובירות באסיה לא היו כיום בין הכלכלות המובילות בעולם.

 

בתחילת דרכם בהונג קונג קבעו האחים כדורי ומשפחת ששון מדיניות של העסקת מנהלים ופקידים יהודים בלבד, בעיקר ממוצא בגדדי, כדי לעודד את הצמיחה של האוכלוסייה היהודית ולהושיט יד למהגרים היהודים. האימפריה הכלכלית שהקימו משפחות אלו בבומבי, בכלכותה, ברנגון, בהונג קונג, בשנחאי ובסינגפור, לצד מפעלי הצדקה הנרחבים שלהן, זיכו אותן בתואר "הרוטשילדים של המזרח".

 

אחת הדמויות המפורסמות במשפחת ששון היתה פלורה, אשתו של סולימאן ששון, שהיתה בעלת ידיעות תורניות נרחבות ובעלת מידות של צדקת. היא הקפידה לצרף לכל מסעותיה ברחבי העולם שוחט ומניין גברים לתפילה. לאחר מות בעלה התגוררה בלונדון ולימדה שיעורי תלמוד בעיר.

 

משנחאי עד 'כדורי'

משפחת כדורי הגיעה גם היא מבגדד ופיתחה את עסקיה חובקי העולם במזרח הרחוק ובייחוד בהונג קונג. האחים אליאס (אליהו) כדורי (1922-1856) ואלי (אליעזר) כדורי (1944-1867) פיתחו עסקי מסחר מסועפים וצברו עושר רב. האחים כדורי נודעו כנדבנים שתרמו מהונם לקהילה היהודית בהונג קונג, אבל גם למוסדות וארגונים יהודיים ולא יהודיים ברחבי העולם. בארץ ישראל הם הקימו את בית הספר החקלאי 'כדורי' בו למדו רבים וטובים ממנהיגי מדינת ישראל, וכן היו בין התורמים להקמת האוניברסיטה העברית על הר הצופים. כמו כן הם סייעו וכלכלו אלפי פליטים יהודים במלחמת עולם השנייה עד אשר האח הצעיר, אליעזר כדורי, נעצר על ידי היפנים וכל רכושו הוחרם.

 

בראשית המאה ה-20 נולדו לאליעזר כדורי ואשתו לורה שני בנים: הוראס ולורנס. הבנים לבית כדורי המשיכו לתרום רבות להיסטוריה היהודית במזרח הרחוק ולפיתוחה של הונג קונג. אִמם של האחים נולדה בלונדון למשפחה עתירת נכסים מיהודיה המגורשים של פורטוגל, משפחת מוקטאי. אולי זו היתה אחת הסיבות לכך שבניה תרמו לבניית בית כנסת של אנוסים בפורטו, פורטוגל, אשר נחנך בשנת 1938 ונושא את השם: בית הכנסת כדורי - מקור חיים.

 

כיום ממשיך את דרכה של משפחת כדורי בעולם העסקים הגלובליים ובעולם הפילנתרופיה בנם, סר מייקל דייוויד כדורי, יחד עם אשתו, ליידי בטי כדורי.

 

בביקורי האחרון פגשתי את סר מייקל כדורי ואשתו. הפגישה עם כדורי העבירה את האווירה והשיחה למחוזות אחרים. לא רק בהיותו בעל תואר אצולה "סר" ממלכת אנגליה ולא רק בגלל שזכה באות לגיון הכבוד מטעם ממשלת צרפת, אלא בגלל שבאישיותו המיוחדת יש שילוב מעניין ומדהים של אדם המשלב בין תרבות אנגלית ואירופאית, תרבות סינית ומזרחית ותרבות ושורשים יהודיים. מייקל כדורי הוא יהודי בעל פרספקטיבה עולמית המעוניין בטובתם של עמים ומדינות ומנסה לעזור לקידומם של אנשים נצרכים ומדינות ברחבי העולם.

 

הונג קונג וסין

הונג קונג, הנמצאת בדרומה של סין, נכבשה על ידי הבריטים ב-1841 ובשנת 1843 הוכרזה כמושבת כתר בממלכה הבריטית. כיבוש האי היה תולדה של סכסוך שראשיתו ביחס המשפיל של הסינים כלפי הסוחרים הבריטים אשר סחרו בעיקר באופיום. בשל כך פרצה מלחמה אשר כונתה "מלחמת האופיום" ותוצאותיה היו הסכם שלפיו קיבלה בריטניה הגדולה מסין את האי הונג קונג לצמיתות. הסחר באופיום היה מיועד בתחילת הדרך לרפואה, אולם חיש מהר הפך לסם אשר רבים התמכרו אליו.

 

בשנת 1898 החכירו הסינים לבריטניה שטחים נוספים מסביב לאי, ואז גם נחתם הסכם בין הצדדים ל-99 שנים, שבסיומן עתידים השטחים הללו – כולל הונג קונג עצמה – לחזור לשליטה סינית מלאה. השנים חלפו, ואכן בשנת 1997 פקעה הריבונות הבריטית מהמושבה המזרחית והונג קונג צורפה מחדש לסין – תוך שמירה על משטר כלכלי מיוחד הדומה לזה ששרר תחת השלטון הבריטי.

 

כך נוצר יצור כלאיים משונה. הוא אמנם חלק מיבשת סין ונמצא בשיפולי בטנו של הענק הסיני, אולם יש בו מימד של עצמאות. הסיכום בין סין הגדולה להונג קונג הקטנה הוא שהאחרונה קרויה "הונג קונג, האזור המנהלי המיוחד של הרפובליקה העממית של סין". יש בה מערכת משפט נפרדת, מטבע עצמאי ושלטון מכס והגירה אוטונומי; אך האחריות הביטחונית והמעמד הדיפלומטי הם כשל כל חלק אחר בסין.

 

ראשוני היהודים

קשרים עסקיים עם דרום סין הם אלה שהביאו סוחרים יהודים במשך מאות שנים לנמל הונג קונג, אבל באזור לא היתה נוכחות יהודית קבועה עד שנת 1842, כאשר הפכה הונג קונג להיות מושבה בריטית בתום "מלחמת האופיום".

 

רובם של המתיישבים היהודים הראשונים בהונג קונג היו סוחרים ממוצא בגדדי ספרדי, אשר הגיעו מבומבי ומכלכותא. הכינוי "בגדדי" או "עיראקי", כפי שהשתמשו בו בהודו, התייחס במקורו ליהודים שבאו מן האזור שבין הפרת לחידקל, אזור שהיה במשך דורות מרכז תורה ותרבות יהודית.

 

האוכלוסייה היהודית בהונג קונג מנתה בשנת 1882 שישים נפשות בלבד, וגדלה ל-100 נפשות ב-1921 ול-250 נפש בשנת 1954. בסוף המאה הי"ט החיים היהודים בהונג קונג שגשגו והיה ברור כי יש צורך בביהכנ"ס קבוע. במאי 1901 הונחה אבן הפינה של ביהכנ"ס אוהל לאה, וב-8 באפריל 1902 נפתח ביהכנ"ס בטקס רשמי וחגיגי. בית הכנסת נתרם על ידי משפחת ששון, ובשנת 1905 יסדה משפחת כדורי את המרכז היהודי ליד בית הכנסת. בשנת 1997 שופץ בית הכנסת, ובשנת 2000 הכירה הוועדה למורשת אסיה והאוקיינוס השקט של אונסק"ו ב"שיקום ושחזור ביהכנ"ס אוהל לאה, הונג קונג", כזוכה בפרס הפרויקט היוצא מן הכלל לשימור המסורת התרבותית.

 

המסורת מספרת כי יעקב ששון היה תלמידו של ה'בן איש חי' (1832-1909), ומורו נתן לו הדרכה לבנות בית כנסת בכל מקום אשר בו מתקבצים יהודים ואין להם בית תפילה. מר ששון בנה בתי כנסת בבומבי, בסינגפור, בשנחאי, בכלכותא ובעוד מקומות במזרח הרחוק.

 

התרחבות הקהילה נעצרה באופן זמני במלחמת העולם השנייה במהלך הכיבוש היפני, אשר החל בדצמבר 1941 ונמשך עד סוף המלחמה. מיד אחרי מלחמת עולם השנייה נעשתה הונג קונג מוקד להגירה של אלפי יהודים אשר הגיעו מסין, והיתה גם צומת דרכים ליהודים אשר ביקשו להגר לאוסטרליה, לארה"ב ולישראל.

 

במהלך מלחמת העולם השנייה, כבשו כוחות יפניים חמושים את העיר, ויהודים רבים נכלאו במחנות לשבויי מלחמה. בית הכנסת הוחרם על ידי היפנים, אבל ספרי התורה הוברחו והוחבאו במקום בטוח במשך המלחמה. בעוד שביהכנ"ס לא ניזוק באופן רציני, המרכז היהודי נהרס כליל, ובשנת 1949 מימנה משפחת כדורי שוב את הקמתו של המרכז החדש באותו מקום.

 

התבוללות ישראלית

התפתחותה של הונג קונג כמרכז עסקי משגשג בשנים האחרונות משכה אלפי מהגרים, בין היתר הרבה משפחות יהודיות מארה"ב, מישראל, מבריטניה, מצרפת, מאוסטרליה ומקנדה. הקהילה היהודית בהונג קונג צמחה במהירות בעשור האחרון, וכעת היא מונה כ-4,000 איש. עם זאת, רוב האוכלוסייה היהודית היא ניידת ומתחלפת במהירות, ללא שורשים במקום. משפחות רבות מגיעות כנציגות של חברות עסקיות ברחבי העולם, ומפנות את מקומן למשפחות אחרות לאחר מספר שנים. המבקר בקהילה יחוש, לדעתי, באופי החברתי והחביב שלה, אך גם בהעדר השורשים והרצף ההיסטורי. כמובן, בקהילה הניידת הזו תופסות מקום מרכזי המשפחות הוותיקות המעטות – ששון, כדורי, חרדון, ברכה ואחרות - שהגיעו במאה הקודמת, וגם מעט משפחות אשכנזיות ותיקות אשר הגיעו משנחאי לאחר כיבוש היפנים את העיר, כמו משפחות גריין ודורפמן, המשמשות עד היום כראשי הקהילה היהודית.

 

הקהילה בהונג קונג הפכה ל"מיטינג פוינט", נקודת מפגש וקיבוץ גלויות בין יהודים מכל העולם. יהודים ישראלים, אמריקנים, אנגלים ואוסטרלים חיים יחד בהונג קונג. גם הפן האסייתי לא נעלם מן העין, וגם נשים סיניות וקמבודיות נשואות ליהודים ובעיקר לישראלים.

 

אין זה מקרה: שיעור נישואי התערובת בקרב הציבור הישראלי החי בהונג קונג, לעומת יהודים אשר היגרו מקהילות יהודיות אחרות בעולם, הוא גבוה לאין שיעור (וכך גם במדינות אסיאתיות אחרות). אפשר שההסבר לתופעה נעוץ בהעדרו של חינוך נגד התבוללות בישראל, חינוך שהוא מעמודי התווך של הזהות היהודית בגולה. זו אחת הסיבות לכך שיש הסכמה בין רבני חב"ד באסיה שלא מגיירים בנות זוג של ישראלים, אלא במקרים מאוד חריגים.

 

מנדרינית בתיכון

בהונג קונג קיימות כיום 5 קהילות:

 

קהילת "אוהל לאה" פועלת סביב בית הכנסת הישן והיא הוותיקה ביותר. קהילה זו מספקת את כל השירותים הרוחניים הדרושים ליהודים הגרים במקום וכן לתיירים ואנשי עסקים רבים הפוקדים את העיר. במסעדה הכשרה של הקהילה ניתן לראות מדי יום ובעיקר בשבתות עשרות רבות של יהודים מכל העולם השובתים בעיר לרגל עסקיהם.

 

"שובה ישראל", קהילה אורתודוקסית נפרדת אשר חרתה על דגלה לקרב ישראלים המטיילים באסיה, וגם בה מתקיימות תפילות מדי יום ויש בה מסעדה כשרה.

 

חב"ד פועלים בהונג קונג משנת 1985. שליח חב"ד בעיר, הרב מרדכי אבצון, היה השליח הראשון של חב"ד במזרח הרחוק. הרב אבצון משמש כשליח מרכזי של חב"ד בסין ובאסיה.

 

הקהילה הרפורמית הוקמה בשנת 1988.

 

"קהילת ציון" נמצאת בצד השני של העיר, בקאולון, וחבריה הם בעיקר אנשי העסקים העושים את מלאכתם בעיר ומבקשים לקיים תפילות במניין ושיעורי תורה ולצרוך מזון כשר.

 

בהונג קונג קיים בית ספר יהודי יסודי, "כרמל", ובו כ-200 תלמידים. בימים אלו הקהילה היהודית מתכננת פתיחת בית ספר תיכון יהודי חדש אשר בו ילמדו התלמידים בשלוש שפות - אנגלית, עברית ומנדרינית, השפה הסינית המדוברת בהונג קונג. אולי יש לראות בכך סמל לרצון ההורים להיאחז במקום וללמד את ילדיהם את השפה אשר תהווה כלי להצלחה בעסקים או למעורבות בתרבות המקומית.

 

rabanim@ots.org.il