לחץ כאן לתצוגת הדפסה

אוקראינה, אומן

חיים שלאחר המוות

מחבר: הרב אליהו בירנבוים

המדור יהודי עולמי ב"מקור ראשון"

תוכן המאמר:
ר' נחמן מברסלב, שנפטר בחול המועד סוכות, בחר בקפידה את אומן למנוחת עולמו, ואף פעל רבות כדי שהקבר יהפוך למרכז לחסידיו לדורות. הוא הצליח

אוקראינה, אומן

נדמה שאין כמעט יהודי במדינת ישראל ובעולם היהודי אשר לא שמע על העיירה האוקראינית אומן. לא בזכות היהודים הרבים אשר גרו בה בעבר או בזכות היהודים המעטים הגרים בה כיום, אלא בזכות דמותו הייחודית של רבי נחמן מברסלב, אשר נקבר באומן - וזאת למרות שנולד במז'יבוז' וקיבל את כינויו מהחסידות שכונן בברסלב.

מקום קבורתו של ר' נחמן הפך למקום עלייה לרגל לעשרות אלפי יהודים מכל קצווי תבל. בעבר אומן היה שם של עיירה באוקראינה; כיום המילה הפכה לשם תואר או כינוי לתופעה של עלייה לרגל ולחוויה רוחנית עמוקה ורחבת מימדים.

לא בראש השנה

רבים כתבו על חוויית 'אומן ראש השנה', ולא בכך נעסוק כאן. אודה ולא אבוש: ביקרתי באומן מספר פעמים במשך השנה, אבל לא הייתי בין המתפללים בראש השנה. יש שיאמרו שמי שלא היה באומן בראש השנה כאילו לא היה באומן; ואף על פי כן, אנצל את הסטת הדעת מעניין ראש השנה על מנת לעסוק בעניין אחר: המקום ומשמעותו, בעיקר מבחינה רוחנית. ברצוני לנסות להסביר למי שאינו בקי בתורת ברסלב את הסוד הכמוס הטמון באומן, הגורם לנהירה ולהיסחפות של המונים במשך כל ימות השנה ובעיקר בראש השנה מדי שנה ושנה.

במסע לילי, נסעתי ברכב בכביש המוביל מקייב לאודסה. בדרך עצרתי בקבריהם של גדולי החסידות: הבעש"ט במז'יבוז', רבי יצחק מברדיצ'ב בברדיצ'וב, הרב נתן שטרנהרץ, תלמידו האהוב והחשוב של רבי נחמן, בברסלב; אולם הציון המוכר והמבוקר ביותר הוא זה של רבי נחמן - באומן.

חייו של ר' נחמן היו קצרים: הוא נולד בעיירה מז'יבוז' שבאוקראינה (בביתו של הסבא-רבא, הבעש"ט מייסד החסידות) בשנת 1772, ונפטר ממחלת השחפת בהיותו בן 38 בשנת 1811. השפעתו הרוחנית בשנות חייו הקצרים בעולם החסידות דאז ובציבור עד היום עוררה סערה רוחנית עמוקה.

הציבור מכיר מעט מתורתו של רבי נחמן והרבה מאמרותיו הממשיכות להדריך את ממשיכי דרכו: "ודע שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאד מאד, והעיקר שלא יתפחד כלל", "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד", "אין ייאוש בעולם כלל", "לכל מקום שאני הולך אני הולך לארץ ישראל" ועוד רבות. תורותיו ומעשיותיו הפכו בדורות האחרונים למקור לימוד והשראה למבקשי ה', אך גם לאמנים, לחוקרים ולהוגי דעות. אין ספק שר' נחמן הקדים את דורו ומושגים רבים בתורתו נראים כאילו נכתבו למציאות ימינו. אולי ידע זאת ר' נחמן, ומראש הבין שעיקר פריחתו יהיה אחרי הסתלקותו – כאשר מקום משכנו לא יהיה בברסלב אלא באומן.

מעשה קידוש ה'

מקומו של ר' נחמן באומן נשען על מעשה נורא של קידוש ה' שאירע במאה השמונה עשרה. ראשיתו של המעשה כאשר החלה מרידה של ההיידמאקים (היידמאק הוא שודד וגוזל בהמות בתורכית). ההיידמאקים היו קוזאקים אוקראינים, איכרים ועניים, אשר החלו תנועה של התנגדות אלימה נגד השלטון הפולני. כחלק ממאבקם הם טבחו ביהודים פעמים רבות, אולם הטבח הידוע והקשה ביותר היה באומן אשר בחבל ברסלב, בשנת תקכ"ח - 1768 למניינם.

כאשר כוחותיו של איוואן גונטה פרצו לעיירה אומן, יהודי המקום נמלטו לבית הכנסת הגדול בעיר אשר התמלא באלפי יהודים עטופים בטליתות שהתפללו לחסדי שמים. חייליו של הצורר הכינו מחוץ לבית הכנסת מעין "חופה" שגובהה נמוך מגובה אדם ומולה העמידו צלם, כך שכל מי שיעבור מתחת לחופה ייאלץ להתכופף ולהשתחוות לצלם. החיילים הכריזו שכל הרוצה לשמור על חייו יעבור תחת החופה, אולם אלפי היהודים אשר היו בתוך בית הכנסת לא נעו ממקומם. כולם כאיש אחד בלב אחד עמדו בתוך בית הכנסת ולא השתחוו לצלם. בכך מסרו את נפשם על קדושת ה' והפכו לקרבנות בידי המרצחים.

אחד הניצולים היחידים של טבח אומן, ר' דוד חזן, הסתתר באחת ממערות האזור בעת ההריגה וכך ניצל. כך הוא מתאר בתפילה לעילוי נשמתם:

במעלות קדושים וטהורים כזוהר הרקיע מזהירים, את נשמת אחינו בני ישראל אנשי השם הגיבורים, עם ה' קהילה קדושה פה אומאן אשר נפלו בידי זדים הארורים, הגדולים עם הקטנים זקנים עם נערים... ביום ההוא בא מספר ההרוגים ערך שלושים אלף נפשות מישראל, יזכרם א-להינו לטובה עם שאר צדיקי עולם וינקום דמם השפוך בימנו לעינינו, ולרחם על פליטתנו ומהר יחיש לגאלנו על ידי משיח צדקנו ותבנה בית מקדשנו, במהרה בימינו, אמן ואמן.

כאשר שמע רבי נחמן על אירוע ההקרבה ומסירות הנפש של יהודי אומן, ביקש מקרוביו ומתלמידיו להיקבר ליד יהודים קדושים ואמיצים אלו, ואמר "כאן מקום טוב לשכב". יש הסוברים שרבי נחמן ביקש להיטמן ליד הקדושים שנהרגו על קידוש ה' בגלל קדושתם, ואחרים סבורים כי בא דווקא לאומן כדי להקדיש את ימיו האחרונים לתיקון נשמות המתים.

מסירות הנפש בכלל ומסירות הנפש של קידוש ה' בפרט הינן יסוד אמוני חשוב מאוד במחשבתו של רבי נחמן, ולכן בחירת המקום שבו אנשים מסרו את נפשם על קידוש ה' נראית מתאימה וטבעית לדרכו ולמורשתו של רבי נחמן, ולמקום הנבחר לבצע בו את "התיקון הכללי".

מכל מקום, ברור מכתביו של רבי נחמן (חיי מוהר"ן, נסיעתו וישיבתו באומין, קפ"ז, עמ' רי"ד), שאומן היה מקום שנבחר על ידי ר' נחמן בקפידה, מתוך ידיעה שהמקום עתיד לשמש את חסידיו לקיום התיקון הכללי ולמימוש הבטחתו שכל העולה על קברו יינצל:

"ואחר הפסח יצא מפה לאומין... והנה בכל השלוש שנים האלה דיבר הרבה מהסתלקותו... וסיפר עמנו כמה פעמים מעניין מקום קבורתו שהיה ניכר מדבריו שהוא דורש וחוקר ומחפש בדעתו לבחור לו איזה מקום שישכב שם, איך עדיין אינו מוצא לעצמו מקום קבורה כרצונו. וסיפר עמנו מכמה מקומות ואמר שבלמברג היה טוב לפניו לשכב שם מחמת ששם קבורים צדיקים גדולים אך לא הוטב בעיניו מחמת הנ"ל ופה ברסלב גם כן אינו טוב בעיניו לשכב כאן וכיוצא בדברים האלה דיבר כמה פעמים עד שבא לאומין, אז אמר שבכאן באומין טוב לפניו להסתלק כי מונחים שם קדושים הרבה" )ימי מוהרנ"ת, ח"א, מא, עמ' סד-סה).

רבי נתן תלמידו הוסיף על דבריו ואמר: "אומן המקום אשר בחר לו בחיים חיותו... שהוטב בעיניו לשכב באומן מחמת שהיה שם קידוש ה' הרבה מאוד כמפורסם".

אולם עד שרבי נחמן הגיע לפני סוף חייו לאומן, הוא עבר ממסע למסע במשך שנים ארוכות. חייו היו רצף של נדודים. בגיל צעיר עזב את בית חותנו בהוסיאטין ועבר לעיר מדוודיבקה. בשנת תקנ"ח ניסה רבי נחמן לעלות לארץ ישראל - שאליה הגיע בערב ראש השנה - אולם פלישת נפוליאון למזרח התיכון גרמה לו לשוב על עקבותיו. בחזרתו בשנה תק"ס (1800) קבע רבי נחמן את מקומו ומדרשו בעיר זלאטופול שליד קייב. ההתקפות של האדמו"רים ובראשם הסבא משפולי גרמו לו לעזוב את העיירה ושוב לנדוד. משם הוא עבר לברסלב ושם המשיך לקבל את מעט החסידים שהתגודדו סביבו. במשך השנים תקס"ז-תקס"ט סבב רבי נחמן בדרכים כדי ללמד את תורתו בערים שונות, כדוגמת נבריץ, זסלב, אוסטראה, ברוד, לבוב ועוד - עד שבשנת תק"ע הגיע אל המנוחה ואל הנחלה באומן.

רבי נחמן נפטר בחול המועד סוכות, כחצי שנה לאחר שהגיע לאומן. חסידיו מסבירים שידע שמועד פטירתו מתקרב, ונקבר במקום שהיה מוכן ומזומן לו מששת ימי הבריאה כדי שמשם ימשיך לתקן את העולם ואת כל מי שיבוא אליו.

הצו לבקר בקברו

כבר בימי חייו נהג ר' נחמן לקבל את חסידיו שלוש פעמים בשנה - בשבועות, בשבת חנוכה ובראש השנה - אולם הוא הדגיש "כי העיקר אצלו הוא ראש השנה, ואמר שכל עסקו הוא ראש השנה", וכן "אין דבר גדול מזה היינו להיות אצלו בראש השנה". וכן חזר והדגיש שיש חשיבות רבה "להתקבץ אצלו" גם לאחר הסתלקותו.

רבי נחמן קרא והכריז שצריך לבוא אליו לאחר פטירתו. אין הדבר דומה לחסידויות אחרות שבהן החסידים הפכו את הציון למקום מרכזי עבורם לאחר פטירת האדמו"ר. כאן ההשראה באה מהרבי ולא מהחסידים. גם לפני הסתלקותו, אמר רבי נחמן לתלמידיו: "איני עוזב אתכם, חס ושלום... אני רוצה להישאר ביניכם ואתם תבואו על קברי".

ואכן במשך שנים עלו חסידי ברסלב לציונו של רבי נחמן, עד אשר בשנת 1937 השלטון הקומוניסטי ניסה לבטל את קהילת ברסלב, שלח לגלות סיביר חלק מהחסידים ואסר על הביקור בקבר. חסידים מעטים חירפו את נפשם להגיע לציון, אולם הקיבוץ ההמוני בטל מן העולם. בשנת 1988, לאחר נפילת החומות והשלטון הקומוניסטי, שערי אומן נפתחו שוב לכל הרוצה לבוא, וראש השנה חזר להיות מרכז קהילת ברסלב. מדי שנה מספר החסידים – ובכללם אוהבי רבי נחמן ותורתו שאינם חסידים - הולך וגדל וזרם המבקרים רק מוסיף והולך.

הזהרתו של רבי נחמן הייתה ברורה לכל קהל חסידיו:

"הראש השנה שלי עולה על הכל. והיה פלא אצלי, מחמת שהמקורבים אליי מאמינים לי ולמה לא ייזהרו כל האנשים המקורבים אלי שיהו כולם על ראש השנה, איש בל יעדר כי כל עניין שלי הוא רק ראש השנה. והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר למשמעתו ומקורב אליו יהיה על ראש השנה אצלו, לא יחסר איש. ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאד מאד. 'אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות ה' היא מעוזכם' וזה נאמר על ראש השנה".

ועוד הוסיף והגדיר את העניין במונחים אוניברסליים: "לא מבעיא אתם, אלא כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי" (חיי מוהר"ן, ת"ג).

קריאה זו של רבי נחמן מהדהדת עד היום מקצה העולם עד סופו ומביאה אלפי יהודים לציונו.

גם לאחר פטירתו, המשיך תלמידו הנאמן ויד ימינו, רבי נתן שטרנהרץ, להדגיש ולדרוש שתלמידיו יתקבצו כולם ליד קברו:

"ומכלל דבריו הקדושים שדיבר עימנו למדנו כמה דברים. למדנו עוד פעם עוצם גודל החיוב להיות אצלו על ראש השנה. כי אף על פי שידענו זאת מכבר, אף על פי כן מריבוי דבריו הקדושים בזה ומתנועותיו הנוראות אז הבנו עוצם החיוב יותר ויותר, שאי אפשר לבטא זאת בכתב. וגם אז למדנו שרצונו חזק להיות אצלו באומן על ראש השנה תמיד, גם לאחר הסתלקותו ושאין דבר גדול מזה" (חיי מוהר"ן ת"ו).

 

הצדיק האמת

רבי נחמן האמין שיש לו הכוח בימי חייו ואף לאחר מותו לעזור לכל יהודי באשר הוא. ההבטחה של רבי נחמן לאומרי התיקון הכללי על קברו היא לא דבר של מה בכך: "שבהפאות יוציא אותו מהגיהנום אפילו אם יהיה אותו אדם איך שיהיה, אפילו אם עבר שעבר, רק מעתה יקבל על עצמו לא ישוב לאיוולתו חס ושלום" (חיי מוהר"ן, נסיעתו וישיבתו באומין, רכ"ה, (מא), עמ' קצ"ב-קצ"ג).

דבריו של רבי נחמן נאמרו מתוך ביטחון מוחלט בכך שמי שיגיע ויתפלל ייוושע ללא ספק. אין ספק שמימד זה של דבריו של רבי נחמן הקנה לדבריו את הביטחון שיש לחסידיו לגבי התוצאה המובטחת למי שמבקר בציון.

רבי נחמן אמר: "ואני חזק מאד בכל הדברים שלי, אך בזה אני חזק ביותר, שאלו העשרה מזמורים מועילים מאוד מאוד...". וכן הוא אמר "שגם אם ימלאו ימיו, אזי אחרי הסתלקותו מי שיבוא על קברו ויאמר שם אלו העשרה מזמורים וייתן פרוטה לצדקה, אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאוד מאוד חס ושלום, אזי אתאמץ לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו".

לעומת אדמו"רים אחרים שהתפללו למען חסידיהם וקיוו לטוב משמים, רבי נחמן לא אמר חצאי דברים ולא השאיר פתח לפרשנות לדבריו. "ניצחתי ואנצח, גמרתי ואגמור, אני נהר שמטהר מכל הכתמים"...

מנין שאב רבי נחמן את הביטחון בכוחו להציל יהודים אחרים?

נדמה שצריך להבין את הבטחותיו של רבי נחמן על יסוד תורתו המשיחית. רבי נחמן לא קיבל את קיומם של "צדיקים" רבים ומקבילים, כמקובל בתנועה החסידית. רבי נחמן טען והאמין שיש רק צדיק אמיתי אחד, והוא האמין שהוא אותו צדיק ולכן הוא בעל נפש משיחית. למעשה הוא החשיב את עצמו כיורשו של הבעל שם טוב. כמובן שעמדותיו אלו גרמו למחלוקות רבות עם אדמו"רי דורו והוא זכה להתקפות ולביקורת חריפה ביותר, אולם מאידך הן הקנו לו עוצמה רוחנית גדולה.

העיר והגן

באומן חיים כיום כ-90,000 תושבים וביניהם כ-300 יהודים. עיירה קטנה במושגים הדמוגרפיים של אוקראינה. היא ממוקמת כ-200 קילומטר דרומית לעיר הבירה קייב, על צומת דרכים המובילות דרומה לים השחור ומערבה לפולין השכנה ולאירופה. היא הוקמה בשנת 1616, ובמאה ה-18 הפכה למרכזם של ההיידמאקים. עם סיום המרד ההיידמאקי וחלוקת פולין החדשה, צורפה אומן לאימפריה הרוסית והפכה חלק מאזור קייב שבמרכז אוקראינה. הקהילה הקטנה לא הצליחה להתנער משנות השלטון הקומוניסטי ולחדש את החיים היהודיים ואת חיי הקהילה. רוב הצעירים היהודים עזבו את העיירה ועברו לערים הגדולות בחיפוש אחר אפשרויות לימודים ופרנסה, ואחרים עלו לארץ.

אומן היא מעין אנדריגונוס של עיר קטנה ועיירה טיפוסית של מזרח אירופה. הרחוב המרכזי שבה, רחוב פושקינה, הוא רחוב קטן וצנוע במשך השנה, אך במשך ימי ראש השנה הוא לובש צורה וצבע והופך לרשות הרבים של ממש. אלה הימים שבהם חוגגת העיירה פריחה כלכלית, עקב השירותים הרבים שצורכים עולי הרגל.

המבקר באומן איננו יכול שלא לבקר בפארק סופיה הסמוך לה (כפי שרבי נחמן נהג לומר לחסידיו: "להיות באומן ולא להיות בסופיה?") - גן יפהפה שהוקם מעט לפני שהגיע ר' נחמן לעיירה, ולמרבה הפלא עבר בשלום את המלחמות ואת העידן הקומוניסטי.

מדובר בפארק מתוכנן שהוקם על ידי אדריכלי גנים, ובו מאות סוגי עצים, שיחים ופרחים, הטובלים בנהרות ובאגמים וביניהם משובצים פסלים ומבנים. קשה לתאר את גודלו ויופיו של גן זה, הנחשב כיום לאחד מ'שבעת פלאי אוקראינה'. הגן נוסד על ידי הרוזן פליקס פוטוצקי, מושל האזור, כמחוות הערצה ליופייה של אשתו סופיה, ילידת יוון שהנוף והאקלים של אומן לא היו לרוחה. הכנת הגן החלה ב-1798 וארכה שנים מספר. כאשר ביקרתי בגן וראיתי את יופיו ואת קרבתו לאומן, אחזה בי תחושה מיוחדת נוכח הידיעה שבגן זה התפלל רבי נחמן מברסלב את תפילותיו - "דע לך שכל עשב ועשב יש לו ניגון מיוחד משלו" - והתבודד עם קונו.

אף כי אחרי מותי

לא עצם הקבורה הפיזית של רבי נחמן באומן הפכה את המקום לבעל מעמד מיוחד, אלא האמירות והתורות של רבי נחמן המהוות גורם להידבקות רוחנית ב"רבנו" גם לאחר מותו. נדמה שאילולא היה רבי נחמן מדגיש את הקשר העתידי בינו לבין חסידיו גם לאחר מותו, ציונו היה זוכה לביקורים המקובלים על ידי חסידים הבאים להשתטח על קברי צדיקים. אולם לרבי נחמן לא באים להשתטח, אלא באים "אל הרבי", ובכך יש הבדל עצום.

אצל אדמו"רים אחרים, הביקור בציון הוא מתוך רצונו של החסיד. בחסידות ברסלב הביקור בקבר הוא בגלל רצונו ואף פקודתו של רבי נחמן עצמו.

לא פעם תנועות רוחניות צוברות את עיקר כוחן אחרי מותו של המנהיג. כך קרה לר' שלמה קרליבך, לרב קוק, לר' נחמן ואולי גם לרבי מלובביץ'.

אלא ששונה ר' נחמן מן האחרים: בעוד ביחס לתנועות אחרות קשה לדעת מה רצה המנהיג שייעשה אחרי מותו, הרי שאצל רבי נחמן אין שאלה כלל: הוא הגדיר את עצמו כמנהיג שימשיך לרכז את חסידיו סביבו אף לאחר מותו - ולכן מעולם לא מונה לו יורש. חסידיו של רבי נחמן כונו "החסידים המתים" (טויטע חסידים ביידיש), אולם למעשה קשה לציין כיום עוד תופעה כל כך חיה ומתעוררת כתורתה של חסידות ברסלב, חסידות שמספר המצטרפים אליה מבחוץ עולה לאין שיעור על אלה שעבורם זו מסורת מבית אבא.

הקורא את דבריו של רבי נחמן המבטיח הצלה וגן עדן עלי אדמות למי שיבוא לקברו חש שתפקידו של רבי נחמן כאדמו"ר לא תם. הוא ממשיך לפעול במלוא המרץ עבור חסידיו, אולם ממקום אחר. מי שמבקר בקברו של רבי נחמן לא מבקר בציון דומם אלא במקום חי ורוחש חיים. באומן, רבי נחמן הבטיח לחסידיו - אם אתם תהיו אקטיביים, ותבואו אלי בראש השנה ותתפללו את התיקון הכללי, הרי שגם אני אהיה אקטיבי למענכם בשמים. מעין מידה כנגד מידה.

את מקומו של הרבי ושל בית המדרש המרכזי בחסידות החליף הקיבוץ בקברו של רבי נחמן, שאליו עולים חסידים בהתמדה ובמסירות כדי לקיים את מצוות החג ואת מצוות רבי נחמן. נדמה שבראש השנה, שבו אנו אומרים תפילת מלכויות כדי להמליך את הקב"ה על עמו - חסידי ברסלב מבקרים בקבר רבם כדי להמליך אותו עליהם כאדמו"ר הממשיך לשאת בעול צאן מרעיתו. כדברי רבי נתן: "כל העולם צועק בראש השנה 'המלך' אולם ההכתרה היא באומאן" (שיח שרפי קודש, ג'), או כדברי חסידיו עד היום: "כי רבנו לא מת. חי הוא בינינו והוד רוחו ותפארת דרכו הינם כעמוד האש שהלך לפני מחנה ישראל במדבר, להאיר להם, להפוך להם ההרים והבקעות למישור ולהוליכם בדרך הסלולה אל בית ה'".

 

* * *

בערב החג, טרם כניסת ראש השנה, מתקיים בשנים האחרונות מעמד התיקון הכללי ברוב עם ובהדרת מלך. התיקון הכללי אשר נקבע על ידי רבי נחמן ואשר בכוחו לשנות סדרי עולם.

טקס התשליך המסורתי ליד האגם באומן מלווה בטקס נוסף של "תשליך עגילים ופירסינגים" של צעירים המבקשים להתנתק מסמלים חומריים ולהידבק ביהדות.

השירים והריקודים לא נעדרים מהמקום במשך כל ימי החג ויוצרים אווירה של שמחה המבשרת לכל הבאים את ברכתו של רבי נחמן לתחילת שנה חדשה וטובה. המבקר בקברו של רבי נחמן ומגלה את ההתעוררות הרוחנית סביב ציונו יכול להבין את אמרתו של רבי נחמן: "האש שלי תוקד עד ביאת המשיח".

rabanim@ots.org.il

תודתי נתונה לד"ר צבי מארק, אשר האיר את עיניי במקורות ובתורות של רבי נחמן.