מאמרי אמונת עתיך - עלון מס' 18

לתוכן הגיליון

מנחם אב - אלול תשנ"ז

 
 

הרב יואל פרידמן

 

נטיעת עץ פרי רב-מיני

 

    שאלה

    בשנה האחרונה פורסם שאפשר לקנות עץ אחד ובו כמה מיני הדר - אשכולית, תפוז, לימון, מין מיני הקליפים ופומלה - הכל על אותו עץ. מהבחינה המקצועית הדבר הוא פשוט; מבצעים הרכבות "עין" על אחת מכנות ההדרים, כשכל הרכבה הינה של מין אחר מפירות הדר. השאלה היא האם הדבר מותר מבחינה הלכתית.

 

    תשובה

 

    א. בכלאי אילן (מין באינו מינו) יש לחלק בין שלש פעולות:

1. ההרכבה - זו אסורה מדאורייתא, כמבואר ברמב"ם (הל' כלאים פ"א ה"ה).

2. נטיעת האילן המורכב, נחלקו בכך האחרונים: הרב קוק זצ"ל (משפט כהן סי' כ) סובר שזהו איסור דרבנן בלבד, ומן התורה נאסרה רק פעולה של הרכבה בלבד דומיא דהרבעה (קדושין לט ע"א). החזו"א (כלאים סי' ב ס"ק ט) לעומת זאת, סובר שזהו איסור דאורייתא והריהו בכלל "שדך לא תזרע כלאים".

3. קיום העץ, השקאתו דישונו וכו' - נחלקו ראשונים ואחרונים האם זהו איסור דאורייתא, או איסור דרבנן, או שמא אין בכך איסור כלל. למעשה יש להחמיר, כפי שפסק השו"ע (סי' רצה סעי' ז), אך בספק מינו - יש להקל (חזו"א שם).

 

    ב. השאלה היא, איך אנו מתייחסים לפירות הדר: האם כל פירות הדר נחשבים מין אחד או שמא הם מין באינו מינו. גם בשאלה זו נחלקו אחרונים: דעת הרב קוק זצ"ל (משפט כהן סי' כה) שהרכבת אשכולית על תפוז הינה של מין באינו מינו. למעשה נהוג לפסוק כדעת החזו"א (כלאים סי' ג ס"ק ז) להחשיב את כל פירות ההדר כספק מינו. עם זאת, נראה שאפשר לחלק את מיני ההדר לשלושה:

1. התפוז והקליפים.

2. לימון ואתרוג.

3. אשכולית, פומלה ופומלית.

    וכן סיווגו הגר"ש ישראלי זצ"ל, ויבדל"א, הראשל"צ הגר"מ אליהו שליט"א,    את מיני ההדר.

 

    ג. בנד"ד יש שני צדדים להחמיר מעבר למה שנהוג בדר"כ בהדרים:

1. הרה"ג שאול ישראלי מחדש חידוש לקולא (שאמנם לא סמך עליו למעשה: עי' ארץ חמדה מהד' ראשונה עמ' רעה), אך ממנו אנו למדים להחמיר. לדעתו, ההרכבה האסורה היא רק באופן הגורם הפריה בין שני המינים; ולכן, ההרכבות המקובלות, כשאין מאפשרים לענפים של הכנה להתפתח, אינן בכלל איסור תורה של הרכבה. בנד"ד, לעומת זאת, נעשות הרכבות "עין" שונות, וכל מטרתו של עץ מיוחד זה היא לגדל כמה מינים על אותו עץ (אם כי יש לציין שלא ברור שמדובר במינים שונים לגמרי, כאמור לעיל).

2. ישנו כלל גדול בכלאים - מראית העין. ויש מבארים שהכלל הזה אינו כדוגמת "מראית העין" המקובלת בהלכה, שהיא סיבה לגדר ולסייג מדרבנן, אלא זהו עיקר בהלכות כלאים, שעל פיו נקבע המין בפירות, כדברי הרמב"ם (הל' כלאים פ"ג ה"ה):

    וכן יש שם זרעים ואילנות... אעפ"י שהן שני מינין בטבען, הואיל ועלין של זה דומין... לא חששו להן לכלאים זע"ז - שאין הולכין בכלאים אלא אחר מראית העין.

    (אף שאפשר לדחות שכן מבואר בירושלמי פ"א דכלאים: הייתי אומר אפי' שני מיני חיטים... פירש בבגדים... צמר ופשתים יחדיו... מה כלאי בגדים ... שני מינים..., ומשמע שהרכבה אסורה דווקא בשני מינים; אך עי' היטב בס' מעשה רוקח כלאים פ"ב ה"א שמראית העין אינו דווקא לקביעת המין. ועוד לא ברירא שמיני הדר הוי מין אחד. וע"ע תורת זרעים ריש כלאים).

    ולפי זה יתכן שלמרות שאנו מסופקים אם מיני ההדר הינם אותו המין או שמא הם מינים שונים, בנד"ד שעינינו הרואות מינים שונים על עץ אחד - יש להחמיר בכך.

 

    סיכום

    כאמור לעיל, חילקנו את מיני ההדר לשלושה. לכן אם אפשר לקנות שתיל של תפוז ומיני קליפים המורכבים על כנה המותרת לתפוז (כגון: וולקא, חושחש וכדו' - עי' "אמונת עתיך" 11 עמ' 41, סקירה על כנות הדרים) - בכה"ג מותר. אך בשתילים הנמכרים ועליהם כל מיני ההדר, לענ"ד יש להחמיר ולא לקנותם, כיון שאסור לנוטעם ואולי אף אסור לקיימם; עם זאת, המיקל יש לו על מה לסמוך, ובלבד שיבצע את הנטיעה ע"י גוי.