[פירוש המשנה של הרמב"ם]




        [תועלת הפירוש]
        [סדר הפירוש]

ואחר כן ראיתי לחבר במשנה חיבור שיש צורך גדול אליו על העניין שאבאר בסוף דברי זה. ואשר קראני לחבר זה החיבור הוא: אשר ראיתי התלמוד שהוא עושה במשנה דבר שאי אפשר להשיגו בסברא לעולם: שהוא מביא עקרים, ויאמר כי זו המשנה העידה על עניין כך וכך; או שזאת המשנה חסרה מלים, ותיקון דבריה ראוי להיות כך; או שזאת המשנה היא לפלוני ודעתו כך. ועוד: שהוא מוסיף במיליה ומחסר מהן ויגלה טעמיה.

[תועלת הפירוש]
וראיתי כשיהיה עשוי זה החיבור על העניין אשר אבאר על כל המשנה, יהיו בו ארבע תועליות גדולות:

האחת: שאנו מלמדים פירוש המשנה על נכון ובאור מליה. שאילו שאלת לגדול שבגאונים בעד פרוש הלכה מן המשנה, לא יכול לומר בה דבר, אלא אם ידע על פה תלמוד ההלכה ההיא. או יאמר לך: אראה מה שיש בה מן הדברים בתלמוד. ואין ביכולת אדם לדעת על פי כל התלמוד, וכל שכן בהיות הלכה אחת מן המשנה מפורשת בארבעה עלים וחמישה. כי יבוא דבר על דבר, וטענות וקושיות ותשובות, עד שלא ידע לבחור הברור מפרוש המשנה ההיא אלא אדם בקי בעיון.
והנה מה יעשה בהלכה אחת כי לא ישלם פירושה ופסק הדין בה אלא משתי מסכתות, או משלוש?

והתועלת השנית:
הם הפסקים: שאומר לך בפירוש כל הלכה על דעת מי נפסקה ההלכה.

והתועלת השלישית:
להיות כמבוא לכל המתחיל בעיון החכמה. ויקבץ לו ממנו דרך בדיקת הדיבור וביאורו, ויהיה אז כמי שכלל בדעתו כל התלמוד, ויהיה לו לעזר גדול בכל התלמוד.

והתועלת הרביעית:
שיהיה למזכרת למי שקרא וידע; ויהיה כל מה שקרא ניצב בין עיניו תמיד, ותהיה משנתו ותלמודו סדורה על פיו.

וכאשר ציירתי לנפשי העניינים האלה - נערתי חוצני לחבר אשר יזמתי לעשות.

וענייני בזה החבור, פירוש המשנה כמו שפירש התלמוד. ואני בוחר הפרושים האמיתיים, ומרחיק הפירושים אשר נראה שהם נדחים בתלמוד. ואגלה העילות והטעמים אשר בשבילם נפלה המחלוקת בין החולקים בקצת המחלוקות, ועל דעת מי ההלכה, כפי אשר יתבאר בתלמוד. ואשמור בכל זה לקצר במילות, כדי שלא ישתבש לקורא. שאין פירושנו לבונן האבנים, אלא לבונן מי שיש לו לב להבין.

[סדר הפירוש]
וראיתי שיהיה סדור חבורי על המנהג שנהגו כל המפרשים. והוא, שאכתוב דברי המשנה עד סוף ההלכה; אחר כן אדבר על פרוש ההלכה ההיא, כפי אשר יעדנו וערכנו. ואחר כן אקח ההלכה השניה כמו כן עד סוף המשנה. וכל הלכה שתהיה ידועה ומבוארת, אכתבנה ולא נצטרך לדבר בה.

ודע שכל מקום שחולקים בית שמאי ובית הלל - הלכה כבית הלל; אלא בדברים ידועים שהלכה כבית שמאי. ובהלכות ההן בלבד אומר לך כשאפרשן: הלכה כבית שמאי.

וכן כל משנה סתם שאין מחלוקת בה - תהיה ההלכה כפי שהיא אומרת, אלא פעם אחת בין רבים; ובאותן ההלכות הזרות אומר לך: שזה "הסתם" נדחה ואינה "הלכה".

אבל שאר המחלוקות לא נצריכך בהם להרבות מחשבה, אבל מיד אומר לך הלכה על דעת מי היא, ואפילו יהיו יחיד ורבים, אומר לך: הלכה כרבים. והאל יורנו לנוכח האמת, וירחיקנו מהפכו בעזרתו, אל רם ונשא.