יד. שלא נאכיל מן הפסח לגר ותושב - ספר החינוך
המצווה בכל הספרים
שלא להאכיל מבשר הפסח לגר ולתושב, שנאמר:
(שמות יב מה) תושב ושכיר לא יאכל בו. והתושב הוא אדם מן האומות שקבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה ואוכל נבלות. ושכיר הוא גר שמל ולא טבל, שכן פרשו חכמינו ז''ל.
(יבמות עא א).
מה שכתבנו באחרות לזכר יציאת מצרים. ובעבור שקורבן זה לזכר חירותנו ובואנו בברית נאמנה עם ה’ יתברך, ראוי שלא יהנו בו רק אותם שהשלימו באמונה, והם ישראלים גמורים, ולא אלו שעדיין לא באו עמנו בברית שלם. ועניין הרחקת הערל מאכילתו, גם כן מזה השורש
(שם).
ועובר עליה, והאכיל לאלו, עובר על לאו, ואין לוקין עליו, שאין בו מעשה.
המצווה בכל הספרים
