קנ. שלא יכנסו הכהנים למקדש קרועי בגדים - ספר החינוך

המצווה בכל הספרים

שלא יכנסו הכהנים למקדש קרועי בגדים, שנאמר (ויקרא י ו) ובגדיכם לא תפרמו, פירוש אל תקרעו בגדיכם.
ונכפלה מניעה זאת בכהן גדול, שנאמר עליו (שם כב י) ובגדיו לא יפרום. וכפל המניעה בו מפני תוספת דבר שבו, שאינו רשאי לקרוע על מת שימות, ואפילו שלא בשעת עבודה. ואמרו בספרא (אמור ב ג) ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום על מתו, כדרך שבני אדם פורעין ופורמין על מתיהם. הא כיצד? כהן גדול פורם מלמטה וההדיוט מלמעלן.

משורשי המצוה
כתוב בפריעת הראש הקודם לזה (מצוה קמט).
ודין פרועי ראש וקרועי בגדים, שוים בכל דיניהם.

מדיני המצוה
מה שאמרו זכרונם לברכה (ספרא שם) שחיוב קריעה זו הוא שתהיה כמו קריעה שקורעין על המתים, ומן הדומה שהיא טפח, שכן אמרו במועד קטן (כב ב) שאין קריעה פחותה מטפח.
ויתר פרטיה מבוארים.

ונוהגת בזמן הבית בזכרי כהונה.
והעובר עליה ונכנס למקדש מן המזבח ולפנים קרוע בגדים ועבד חייב מיתה בידי שמים, ואם לא עבד הרי הוא באזהרה ולוקה. וזהו לדעת הרמב''ם זכרונו לברכה (ביאת מקדש א ט''ו).
אבל לדעת הרמב’’ן זכרונו לברכה, אין מלקות בנכנס למקדש קרוע בגדים, שאין אסור הכניסה בלא עבודה אלא מעלה מדבריהם. אבל אם עבד והוא קרוע בגדים לוקה, לפי מה שכתב בשם בעל הלכות.

המצווה בכל הספרים