מפתח ראשי
ספר החינוך
ספר המצוות לרמב"ם
ספר מצוות השם
חלק ראשון: מניין המצוות
חלק שני: שיטות בחלוקת המצוות
א. חלוקה למצוות עשה ולא תעשה
ב. חלוקת המצוות לפי חומרת המצוות והחייבים בהן
ג. חלוקת המצוות לפי נושאים ראשיים
ד. חלוקת המצוות לפי איברי הגוף
ה. חלוקת המצוות לפי שכיחות המצוות והחייבים בהן
חלק שלישי: אזהרות
טבלה משווה: ספר החינוך, ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות השם
אינדקס נושאים
חזרה לעמוד הראשי



קעו. מצות קורבן מצורע כשיתרפא מצרעתו - ספר החינוך

המצווה בכל הספרים

שיקריב כל מצורע קורבן כשירפא מחוליו, והוא שלוש בהמות: אחת לעולה ואחת לחטאת ואחת לאשם ועוד לוג שמן. ואם הוא עני, כבש אחד לאשם ועישרון סולת ולוג שמן ושתי תורים או שני בני יונה, האחד חטאת והאחד עולה. שנאמר (ויקרא יד י) וביום השמיני יקח שני כבשים תמימים וכבשה אחת, וכתב בפרשה שאחר זה (שם כא) ואם דל הוא וגו'.
וזה המצורע נקרא מחוסר כפרה עד שיקריב זה הקורבן.

וארבעה מחוסרי כפרה הן: זה שאמרנו, וזב, וזבה, ויולדת. והעניין שנקראו מחוסרי כפרה הוא לומר, שכל אחד מהם אף על פי שטהר מטומאתו וטבל והעריב שמשו ביום השביעי, עדיין הוא חסר כפרה זו, ואינו יכול לאכול בקודשים עד שיקריבנה ביום השמיני.

ואל יקשה עליך למה אנו מונין קורבן כל אחד מארבע אלה מצוה אחת, ולא נכללו כולן במצוה אחת, שנאמר שיקריבו ארבעה מחוסרי כפרה ואחר כך יהיו מכפרין, כמו שאנו אומרים בטהרת מי מקוה שיטבל כל טמא ואחר כך יטהר, ואין אנו מחלקים בעניני הטומאות לחשב טהרת כל אחת מצוה.
כי העניין הוא מפני שקורבנות ארבעה אלה אינם שוים, ונמצא שהדבר שישלים כפרתו של אחד מהם לא ישלים כפרת האחר, ולכן ימנו כל אחד מצוה, מה שאין כן במי מקוה שהטהרה שוה בכולם, כן תירץ הרמב''ם זכרונו לברכה.

משורשי עניין הקורבן
כתבנו למעלה (מצוה צה) על צד הפשט, כי בו דמיון להשפיל יצר הגוף החוטא ולהגדיל מעלת הנפש, ולכן המצורע חייב בו, כי הצרעת לא יהיה באדם רק מצד המשכו אחר תאוות הגוף או בדבור או במעשה, וראוי להתיסר.

מדיני המצוה
מה שאמרו זכרונם לברכה (נדרים לה ב) שכל מחוייבי קורבן אין מקריבים אחרים קרבנן אלא מדעתן, חוץ ממחוסרי כפרה שאין צריכים דעת בעלים. ומפני כן אמרו שאדם מביא קורבן על בניו ובנותיו הקטנים אם היו מחוסרי כפרה, ומאכילן בזבחים.
ויתר פרטיה מבוארים בהרבה מקומות בגמרא, ועיקר בזבחים בפרק שני, וערכין פרק שני, ובסוף נגעים וקנין [ה' מחוסרי כפרה פ''ד].

ונוהגת בזמן הבית בזכרים ונקבות.
והעובר עליה ולא הקריב קרבנו בזמנו, ביטל עשה.

המצווה בכל הספרים