קעט. מצות קורבן זב כשיתרפא מזובו - ספר החינוך
המצווה בכל הספרים
להקריב הזב קורבן אחר שיתרפא מזובו, שנאמר
(ויקרא טז יג יד) וכי יטהר הזב מזובו וגו' וביום השמיני יקח לו שתי תורים וגו'. והקורבן ההוא הוא שתי תורים או שני בני יונה, אחד לחטאת ואחד לעולה, והוא נקרא מחוסר כפרה עד שיקריבהו.
מה שכתבנו למעלה
(מצוה צה), כי עניין הקורבן לרמז להשפלת יצר הגוף המתאוה ולעלות נפש השכל, ולכן כשנתרפא הזב ראוי לו להכיר רע תאותו, ולהישיר גופו בכל כוחו ובעניין הקורבן יתחיל לקחת מוסר.
מה שאמרו זכרונם לברכה
(נדרים לה ב) שקורבן מחוסר כפרה אינו צריך דעת בעלים, כמו שכתבנו למעלה
(מצוה קעו).
ויתר פרטיה מבוארים במקומות שכתבנו למעלה בקורבן מצורע.
והעובר עליה ולא הקריב קורבן, ביטל עשה, והוא מחוסר כפרה, וחבל על רישיה אי מאית וישא עונו בגופו.
המצווה בכל הספרים
