רי. שלא לשכב עם בהמה - ספר החינוך

המצווה בכל הספרים

שלא לשכב עם הבהמות, בין שבא האיש על הבהמה או שהביא בהמה עליו הכל בכלל (סנהדרין נד ב), ובכלל הבהמה חיה גם כן, שנאמר (ויקרא יח כג) ובכל בהמה לא תתן שכבתך.

משורשי המצוה
שהשם ברוך הוא חפץ שיהיו כל המינין שברא בעולמו עושין פירות למיניהן, וכמו שבא בכתוב בתחלת הבריאה, שכתוב בכל מין ומין 'למינהו'. ומהיות חפצו ברוך הוא בזה, לא תמצא הברכה וגדולה במה שהוא בהפך. כמו שידוע לנו בפרדות שבאות מתערובת שני מינין, שאינן פרות ורבות. וכן כל אילן המורכב משני אילנות, לא יצלח לעשות פרי כמוהו. וכל שכן במין האדם שהוא מבחר מכל המינים, שאין ראוי שיתערב במין הבהמה הפחות והגרוע.

מדיני המצוה
מה שפרשו זכרונם לברכה שאין חילוק בזה בין בהמה גדולה לקטנה, שנאמר 'ובכל בהמה', כלומר אפילו ביום לידתה. ואין חילוק בין הבא עליה כדרכה או שלא כדרכה בכל עניין, כיון שהערה בה, כלומר, כשהכניס ראש העטרה, או שהערת הבהמה בו, שניהן נסקלים, הוא והיא, אם הוא גדול, כלומר שהגיע לכלל עונשין, והוא מזיד. אבל בשוגג אין הבהמה נסקלת. ואם יש לו מתשע שנים ויום אחד ומעלה, הבהמה נסקלת על ידו והוא פטור עד שיגיע לכלל עונשין. ומכל מקום ראוי ליסרו. ואם הוא פחות מתשע שנים ויום אחד, אפילו הבהמה אינה נסקלת על ידו.
ויתר פרטיה בסוף הסדר נכתב מקומן בעזרת השם.

ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן
ועובר עליה במזיד ויש עדים והתראה נסקל, כמו שאמרנו, ואם אין עדים, בכרת. בשוגג חייב להביא חטאת קבועה בזמן הבית.

המצווה בכל הספרים