מפתח ראשי
ספר החינוך
ספר המצוות לרמב"ם
ספר מצוות השם
חלק ראשון: מניין המצוות
חלק שני: שיטות בחלוקת המצוות
א. חלוקה למצוות עשה ולא תעשה
ב. חלוקת המצוות לפי חומרת המצוות והחייבים בהן
ג. חלוקת המצוות לפי נושאים ראשיים
ד. חלוקת המצוות לפי איברי הגוף
ה. חלוקת המצוות לפי שכיחות המצוות והחייבים בהן
חלק שלישי: אזהרות
טבלה משווה: ספר החינוך, ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות השם
אינדקס נושאים
חזרה לעמוד הראשי



רכא. שלא לכלות פאת הכרם - ספר החינוך

המצווה בכל הספרים

שלא לכלות כל פרות הכרם בעת הבציר, אבל יניח מהם פאה לעניים, שנאמר (ויקרא יט י) וכרמך לא תעולל, וזהו פאת הכרם, כן כתב הרמב''ם זכרונו לברכה. ועוד אמר כי מה שכתוב (דברים כד כ) לא תפאר אחריך בזיתים, יורה גם כן על פאת הזית, כי פאת הזיתים נקראים פארות, ופאת הכרם עוללות. ומשניהם נלמד לכל האילנות.
והרמב’’ן זכרונו לברכה השיג עליו בזה ואמר, כי כולו טעות, ואמר כי לאו ד''וכרמך'' מיוחד דוקא בכרם, והוא שנניח בה כל הענבים הקטנים שאין להם כתף ונטף, ופירוש כתף פסיגין זה על גבי זה. נטף, תלויות כולן ויורדות. ונמצא לפי זה שעוללות הן הענבים הקטנים הנמצאים בכרמים לפעמים, הנקראין בלע''ז גטימא''ש, וזהו דבר מועט בודאי לפי הנראה בכרמים שלנו. וכן אמרו זכרונם לברכה (פאה ז, ד) איזהו עוללות? כל שאין לו לא כתף ולא נטף.

ומלבד חיוב זה של עוללות, יש עלינו חיוב להניח פאה. ובפאת הכרם לא בא עליה כתוב מבואר אלא דגמרינן 'אחריך' 'אחריך' מזיתים, וכדאמרינן בגמרא חולין (קלא, א) בפירוש ארבע מתנות שבכרם: הפרט והעוללות השכחה והפאה. שנים שבאילן: השכחה והפאה. וגמר שם פאה בכרם מדכתיב בה (שם כא) לא תעולל אחריך. ואמר רבי לוי: אחריך - זו שכחה, כלומר מה שישאר אחריך, דהינו שכחה. ופאה גמרינן אחריך אחריך (שם כ) מזיתים, דכתיב בזית כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך, ותנא דבי רבי ישמעאל שלא תיטול תפארתו ממנו, דהיינו פאה.
וילמד הרמב’’ן ז"ל פאה בכל האילנות מזית, שחייב הכתוב בה פאה בפירוש, ומכרם שלמדנוהו מלשון אחריך. ואמר הוא זכרונו לברכה, כי הרמב''ם ז"ל כתב העניין בתיקון בחיבורו הגדול. ומכלל מחלוקתם זה אין לנו תוספת וגרוע בחשבון הלאוין, שאין המחלוקת אלא שהרמב''ם ז"ל יפרש לא תעולל לפאה, והרמב’’ן ז"ל מפרש אותו לעוללות ממש, וילמד מלשון 'אחריך' פאה בכרם, כמו שכתבנו דגמרינן אחריך אחריך מזיתים. וזה הלאו גם כן ניתק לעשה, שאם עבר וכילה הכל, שחייב לתת העוללות לעניים [מתנות עניים פ''ד].

משורשי המצוה ודיניה
כתבתי למעלה בסדר זה במצות פאה בקצת, ושם כתוב באיזה מקום נוהגת היא וכל שאר מתנות עניים, ושפרטי מצות פאה מבוארים במסכת פאה. ועוד יש לנו לכתוב כאן מה שאמרו זכרונם לברכה (פאה ז ז) בעוללות. שאם היה הכרם כולו עוללות, כולו הוא לעניים, שנאמר וכרמך לא תעולל, ודרשו זכרונם לברכה אפילו כולה עוללות. ואין העניים זוכים ליקח העוללות עד שיתחיל בעל הכרם לבצור כרמו, שנאמר כי תבצר כרמך לא תעולל.

המצווה בכל הספרים