רנג. שלא נכתוב בבשרנו כתובת קעקע - ספר החינוך
המצווה בכל הספרים
שלא לכתוב בבשרנו כתובת קעקע, שנאמר
(ויקרא יט כח) וכתובת קעקע לא תתנו בבשרכם.
והעניין הוא כמו שעושין היום ישמעאלים, שכותבים בבשרם כתב מחקה ותקוע שאינו נמחק לעולם.
ואין החיוב אלא בכתב חקוק ורשום בדיו או בכחול או בשאר צבעונין הרושמים. וכן אמרו במכות
(כא, א) קעקע ולא כתב, כלומר, שלא רשמו בצבע, כתב ולא קעקע, כלומר שרושם בשרו בצבע, אבל לא עשה שריטה בבשרו אינו חייב, עד שיכתוב ויקעקע בדיו או בכחול ובכל דבר שהוא רושם.
מה שכתבנו בהקפת הראש ובהשחתת זקן שהיא להרחקת כל עניני עבודה זרה מגופנו ומבין עינינו. וגם זה מן השורש הזה בעצמו שהיה מנהג הגוים שרושמים עצמן לעבודה זרה שלהם כלומר, שהוא עבד נמכר לה ומורשם לעבודתם.
מה שאמרו זכרונם לברכה, שכל מקום שבגוף, בין מגולה בין מכוסה בבגדים, בכלל איסור זה.
ויתר פרטיה, בסוף מסכת מכות.
והעובר על זה וכתב אפילו אות אחת בכל מקום שבגופו בעניין זה שאמרנו, שיהיה חקוק ורשום באחד ממיני הצבעים הרושמין לוקה. ואם רשמו בו אחרים אינו לוקה אלא אם כן סייע, מן הכלל הידוע לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו.
המצווה בכל הספרים
