שנח. שלא ימכור קרקע שהחרימו אותה בעלים אלא תנתן לכהנים - ספר החינוך
המצווה בכל הספרים
שלא ימכור שדה החרם. וכן כל שאר קרקעות, והוא הדין למטלטלין שהחרימו אותן בעליהם, אלא ינתנו לכהנים שבאותו משמר, כמו שנכתוב בסדר זה
(מצוה שנז) במצות מעשר בהמה.
ואפילו לגזבר ההקדש אסור לבעלים למכרו, אלא זוכה בו בלא כלום, כי ה’ זיכה החרמים לכהנים. וזה יהיה בסתם חרמים כמו שאמרנו למעלה, דקימא לן כמאן דאמר סתם חרמין לכהנים. כלומר מי שהחרים ולא פרש למי. שאלו מחרים בפירוש לבדק הבית לא זכו בהם הכהנים. ועל חרמי כהנים נאמר כאן, 'כל חרם לא ימכר'.
אבל הכהנים ודאי מוכרים אותם כרצונם, שחרמי כהנים אחר שיצאו מיד הבעלים שהחרימום והגיעו ליד הכהנים הרי הן כחולין לכל דבריהם, שנאמר
(במדבר יח יד) כל חרם בישראל לך יהיה. אבל בעוד שהם תחת ידי הבעלים, נאמר עליהם כל חרם קודש קודשים לה’.
וכל ענינה, כתוב למעלה
(מצוה שנז), עין שם כי קרוב הוא.
המצווה בכל הספרים