מ. שלא לבנות אבני גזית - ספר החינוך

המצווה בכל הספרים

שלא נבנה מזבח אבנים שיגע בהן ברזל. שנאמר (שמות כ כב) לא תבנה אתהן גזית, פירוש גזית הוא כשפוסלין מן האבן בכלי ברזל. ואם נבנה באבני גזית, פסול.

משורשי מצוה זו
שנקבע בנפשותינו מיום עשותו שבסיבתו תבוא לנו מחילת העון והברכה והשלום אחרי כן, ועל כן לזכור זה הדבר נצטוינו שלא לעשות בו דבר בכלים המוכנים להשחתה, וזהו הברזל שכורת ומוכן תמיד לשפוך דם.

[האדם נפעל כפי פעולותיו]
וכבר הקדמתי לך בתחילה כי האדם נפעל כפי פעולותיו, ומחשבותיו הולכות לעולם אחרי מעשיו, על כן ראוי לנו לעשות דמיונות הפעולות כפי כונת הדברים. והסכל המבהיל השומע דברים אלה לא ידע ולא יבין.

דיני המצוה
כגון מהיכן היו מביאין אותן האבנים שבונין בהן המזבח, שאמרו ז''ל (מדות ג ד) כי מן בתולת קרקע או מן הים הגדול היו מביאין אותן,
ודין אם נגע ברזל באבן אחר שנבנית במזבח אם פוסלת הכל או היא לבדה פסלה.
ומה שאמרו ז''ל כשמלבנין את המזבח פעמים בשנה, שלא ילבנוהו בכלי שיהא בו ברזל כדי שלא יגע הברזל באבן.
ויתר פרטיה מבוארים במסכת מידות. (ה' בית הבחירה פ''א).

ונוהגת בזמן הבית בזכרים ונקבות
והעובר עליה, ובנה אבן שנגע בה ברזל במזבח או בכבש, לוקה.

המצווה בכל הספרים