תכב. מצות תפלין של ראש - ספר החינוך
המצווה בכל הספרים
להניח תפלין על הראש, שנאמר
(דברים ו ח) והיו לטטפת בין עיניך.
הנה כתבתי במצוה הקודמת מהו עניין התפלין שהוא ארבע פרשיות הכתובות בתורה בסדר ''בא אל פרעה'', ובסדר ''ואתחנן'', ובסדר ''והיה עקב'', ונצטוינו לכתוב ארבע פרשיות אלו בקלף ולהניחן על ראשנו בין עינינו, ועל זרוענו כנגד הלב.
והעניין בארבע פרשיות אלו יותר מבשאר פרשיותיה של תורה, לפי שיש באלו קבלת עול מלכות שמים, ואחדות השם, ועניין יציאת מצרים שהוא מכריח אמונת חידוש העולם והשגחת האל בתחתונים. ואלו הן יסודות דת יהודית, ולכן נצטוינו להניח יסודות אלו כל היום בין עינינו ועל לוח לבנו, כי שני אלה האברים, אמרו חכמי הטבע שהן משכן השכל, ובהניחנו עליהם דברים אלה לזכרון, נתחזק בהם ונוסיף זכר בדרכי ה’ יתברך ונזכה לחיי עד.
וקצת דיני התפלין כתובים למעלה בשל יד.
והנני אודיעך החילוק שביניהן בעורן ובתפירתן.
דע, שהעור שגונזין בתוכו תפלין של יד עושין אותו בית אחד ומניחין שם ארבע פרשיות שזכרנו כתובות בקלף אחד, והעור של ראש עושין אותו חילוק לארבעה בתים, ובכל אחד מניחין פרשה אחת מארבע פרשיות אלו.
ועושין מן העור בעודנו רטוב דמות שי''ן עם שלושה ראשין מימין המניח תפלין, ודמות שין עם ארבע ראשין משמאל המניח.
ומכניסין רצועת הראש בתוך אותו העור העודף בסוף הבית, והוא שקורין אותו חכמים מעברת, כלומר, שמעבירין בה הרצועה, ואחר כך מקיפין מן הרצועה כשיעור הראש של מניח, ועושין באותו מקום קשר אחד העשוי בצורת דל''ת, וזאת הצורה אי אפשר לצירה במכתב, אבל כל אחד מלמדה לתלמידיו, וידועה היא בינינו עם הקדוש, וזהו קשר תפלין שאמרו זכרונם לברכה
(חולין ט, א), שכל תלמיד חכם צריך לידע אותו.
ומנו אותו עם שאר דברים גם כן שאמרו עליהם שראוי לידע אותן על כל פנים, והן כתב, ושחיטה, ומילה, וברכת חתנים, וציצית.
ואורך רצועת הראש כדי שיקיף בה הראש ויקשור בה הקשר מאחוריו, ויהיה בה כדי להמתח שני ראשי הרצועה עד כנגד טבורו, או לכל הפחות, ראשה האחד עד כנגד הלב, והאחר עד כנגד הטבור. ומקום הנחת תפלין בראש, כלומר, קציצת העור שהפרשיות מנחות בתוכה הוא כנגד ו, מקום שמחו של תינוק רופס
(מנחות לז א), וזהו הפירוש המקובל לנו, ב'והיו לטטפת בין עיניך', שזהו הנקרא בין העינים, והמניחן בין העינים ממש הרי זה מכחיש דברי קבלה.
ויתר פרטי המצוה וכל ענינה כמו בחברתה הקודמת.
המצווה בכל הספרים
