תפז. שלא להקריב קורבן פסח בבמת יחיד - ספר החינוך
המצווה בכל הספרים
שנמנענו מהקריב שה הפסח בבמת יחיד, ואפילו בשעת היתר הבמות.
ועניין הבמות הוא, שהיה כל יחיד ויחיד מישראל שרצונו להקריב קורבן בונה בנין בכל מקום שירצה, ומקריב שם קרבנותיו לשם יתברך קודם בנין בית הבחירה, ואפילו בזמן ההוא שהיה מותר להם לעשות כן, דוקא בשאר הקרבנות.
אבל קורבן הפסח אין מקריבין אותו לעולם אלא בבמת רבים, והוא המקום שהיה המשכן שם, ועל זה נאמר
(דברים טז ה) לא תוכל לזבח את הפסח באחד שעריך.
וכן אמרו זכרונם לברכה בסוף פרק ראשון ממסכת מגילה
(ט, ב) אין בין במה גדולה לבמה קטנה אלא פסחים.
לקבוע בנפשנו גודל עניין הפסח ויקר המצוה מן הטעם שכתבתי בו כמה פעמים. ובאמת כי כבוד המצוה ופרסומה יותר כשיעשוה במקום מסויים הכל יחד, ולא כל יחיד ויחיד במחוז חפצו.
במגילה פרק ראשון
(שם).
כי אז נקריב קורבן הפסח בזכרים, ונקבות, שאף הן חייבות בקורבן הפסח, וכמו שכתבתי במצות הפסח בסדר בא בסימן ה'. ואפשר לומר שאף בזמן הזה העובר והקדיש שה לפסח והקריבו בבמת יחיד עבר על לאו זה וחייב מלקות.
המצווה בכל הספרים
