תקיד. שלא לשאול בידעוני - ספר החינוך

המצווה בכל הספרים

שלא לשאול ידעוני. והעניין הזה הוא שמשים המכשף עצם חיה ששמה ''ידוע'' לתוך פיו, ואותו העצם מדבר על ידי כשפיו. וזאת החיה ששמה ידוע, ראיתי בספר מן הגאונים שהיא גדלה בחבל גדול שיוצא מן הארץ, כעין חבל הקישואין והדלועין. וצורתו כצורת אדם בכל דבר בפנים וגוף וידים ורגלים, ומטבורו מחובר לחבל, ואין כל בריה יכולה לקרב אליה כמלוא החבל, לפי שהיא רועה סביבותיה כמלוא החבל, וטורפת כל מה שיכולה להשיג. וכשבאין לצודה מורין בחצים אל החבל עד שנפסק, והיא מתה מיד.
ובירושלמי דכלאים (פ''ח ה''ד) אמרו זכרונם לברכה בפירוש 'כי עם אבני השדה בריתך' (איוב ה, כג). בר נש דטור הוא, והוא חיי מן טבוריה, איפסיק טבוריה לא חיי.

שורש מצוה זו.
וכל ענינה, בדיניה ובחיובה כעניין מצות אוב שכתבנו בסמוך (מצוה תקיג).

המצווה בכל הספרים