נב. שלא לאכול בשר שור הנסקל - ספר החינוך
המצווה בכל הספרים
שלא נאכל בשר שור הנסקל, אפילו נשחט כראוי. מכיון שנגמר דינו, בשרו אסור.
כן מפורש במכילתא
(משפטים שם) שנאמר
(שמות כא יח) ולא יאכל את בשרו. ולאו דוקא שור, אלא אף כל המזיקין: בהמה חיה ועוף, אלא שדבר ברגיל.
כדי להסכים בדעתנו שכל מי שבאה תקלה על ידו, מרוחק ונמאס עם אלקים ועם אנשים, ואפילו שוגג, כמו הבהמה שאין לה דעת, וכל שכן מזיד. ובתיתנו דעתנו על דבר זה, יביאנו להיזהר הרבה בכל מעשינו, עד שלא תצא תקלה מתחת ידינו לעולם.
מה שבארו זכרונם לברכה
(ב''ק מא א) שבין תם בין מועד נסקל על כל בריה שממית, בין איש או אשה או קטן או עבד, ושאין גומרין דינו
(סנהדרין עט ב) אלא בפני בעליו אם יש לו בעלים, וכן אמרו
(שם מד א) שיש צדדין הרבה שהשור ממית ואינו נסקל.
ויתר פרטיה מבוארים בקמא
(הלכות מאכלות אסורות פ''ד).
ובארץ ישראל דוקא נוהג דין שור הנסקל, על פי סמוכין, ובבית דין של עשרים ושלושה. והעובר עליה ואכל כזית מבשרו במזיד, לוקה.
המצווה בכל הספרים
