תקסה. שלא יכנס טמא להר הבית - ספר החינוך
המצווה בכל הספרים
שנמנע כל טמא מהכנס במחנה לויה שדמיונה לדורות הר הבית.
ועל זה נאמר
(דברים כג יא) כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה לא יבוא אל תוך המחנה.
וכן אמרו זכרונם לברכה בפסחים
(סח, א)
ויצא אל מחוץ למחנה זו מחנה שכינה, לא יבוא אל תוך המחנה זו מחנה לויה. מתקיף לה רבינא ואימא אידי ואידי במחנה שכינה, ולעבר עליו בעשה ולא תעשה? אם כן נכתב קרא לא יבוא אל תוך, כלומר שאם כן דבמחנה אחת לבד ידבר, היה לו לומר לא יבוא תוכה, שכבר הזכיר מחנה בראש הכתוב, המחנה למה לי? ליתן לו מחנה אחרת, כלומר משהזכיר מחנה פעם אחרת למחנה אחר רמז הכתוב, והיא מחנה לויה, שלא יבוא בה כל טמא.
הרחקת הטומאה ממקום הקודש, כתבתי כמה פעמים בספרי
(מצוה שסב).
מבוארים בפרק ראשון ממסכת כלים [הלכות ביאת מקדש פ''ג].
בין זכר בין נקבה בהר הבית אפילו בזמן הזה, וכעניין שאמר הכתוב
(ויקרא כו, לא) והשמותי את מקדשכם. ודרשו בו זכרונם לברכה
(מגלה כח, א) קדשתן עליהם אפילו כשהן שוממין, וכמו שכתבתי למעלה
(מצוה קפד, שסג).
המצווה בכל הספרים
