נז. מצות בית דין לדון בדין שומר חינם - ספר החינוך

המצווה בכל הספרים

לדון בדין שומר חינם, שנאמר (שמות כב ו) כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור וגו', ובא הפירוש (ב''מ צד, ב) שפרשה זו נאמרה בשומר חינם, ולפיכך פטר בו את הגנבה. ופירוש 'חינם' - הוא שלא קבל הנפקד שום שכר על שמירת הפקדון.

השורש ידוע

דיניה
כגון (שם קח, א) הטוען טענת גנב בפיקדון ונשבע ואחר כך באו עדים שהוא ברשותו, וחזר וטען טענת גנב ונשבע ואחר כך באו עדים שהוא ברשותו מה דינו,
ודין (שבועות מט א) טוען טענת אבידה,
ודין טוען טענת פיקדון מה דינו,
ודין טוען וחזר וטען טענת גנב ונשבע, ואחר כך באו עדים שהוא ברשותו,
ודין (ב''ק קו, ב) טוען טענת גנב בפיקדון של קטן.

ויתר פרטיה מבוארים בפרק תשיעי מן קמא ושלישי ממציעא, ושמיני משבועות [ח''ה רצא]

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן
ובית דין העובר עליה, ביטל עשה.

המצווה בכל הספרים