מפתח ראשי
ספר החינוך
ספר המצוות לרמב"ם
ספר מצוות השם
חלק ראשון: מניין המצוות
חלק שני: שיטות בחלוקת המצוות
א. חלוקה למצוות עשה ולא תעשה
ב. חלוקת המצוות לפי חומרת המצוות והחייבים בהן
ג. חלוקת המצוות לפי נושאים ראשיים
ד. חלוקת המצוות לפי איברי הגוף
ה. חלוקת המצוות לפי שכיחות המצוות והחייבים בהן
חלק שלישי: אזהרות
טבלה משווה: ספר החינוך, ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות השם
אינדקס נושאים
חזרה לעמוד הראשי



תקעג. להלוות לנכרי בריבית - ספר החינוך

המצווה בכל הספרים

שנצטוינו לבקש ריבית מן האומות כשנלוה להם, ולא נלוה להם בלא ריבית, ועל זה נאמר (דברים כג כא) לנכרי תשיך. וכמו כן מותר ללוות מהן בריבית.
ואמרו בספרי, לנכרי תשיך, מצות עשה, ולאחיך לא תשיך, לא תעשה.

משורשי המצוה
שאין ראוי לנו לגמול חסד זולתי אל העם יודעי האל ועובדים לפניו. ובהמנע החסד משאר בני האדם, ונעשה אותו לאלו, נבחן כי עיקר האהבה והחמלה עליהם, מצד החזיקם בתורת אלקים יתברך. והנה עם הכונה הזאת יהיה לנו שכר במניעת החסד מהם, כמו בעשותנו אותו אל בני עמנו.

מדיני המצוה
מה שאמרו זכרונם לברכה (ב''מ עא, א), שמצוה להקדים הלואת ישראל בחינם מהלואת הגוי בריבית.
ומה שאמרו שהגוי שלוה מעות מישראל בריבית, אף על פי שנתגיר גובה ממנו כל מה שעלה מריבית עד שנתגיר, שלא יאמרו בשביל שלא יפרע הריבית נתגיר. וכעניין שנצטוינו לבקש מהם ריבית, כמו כן מותר לתת להם ריבית, שלא אסר לנו הכתוב אלא ריבית של ישראל, ידוע הדבר.

ואמרו זכרונם לברכה שהגוי שלוה מעות מישראל בריבית ובקש לפרעם לו ומצאו ישראל אחר ואמר לו תנם לי, ואני אתן לך ריבית מהם כדרך שאתה נותן לישראל הרי זה מותר. ואם העמידו אצל ישראל, אף על פי שנתן הגוי המעות בידו, הואיל ומדעת ישראל נתן הרי זה ריבית קצוצה. ואמרו זכרונם לברכה שאף על פי שהריבית שלהם מותר מן הדין, אסור לישראל להלוות להם בריבית קצוצה אלא בכדי חייו כדי שלא יהא רגיל עמו תמיד וילמד ממעשיו, אבל אבק ריבית מהם מותרת אפילו ביותר מכדי חייו, דמשום אבק ריבית לא יהא רגיל עמו כל כך. ותלמיד חכם מותר להלוותו בכל מה שירצה, שאין חשש עליו שילמד ממעשיו, כי החכמה תעז לחכם ותשמרנו לעולם (קהלת ז יט).
ויתר פרטיה, מבוארים בבבא מציעא פרק איזהו נשך [יד קנט וקס].

ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.
והעובר על זה והלוהו בלא ריבית מתורת חסד לבד לא מתקוה אליו להרויח עמו מצד אחר או מפני דרכי שלום ביטל עשה זה.

והרמב’’ן זכרונו לברכה, לא ימנה בחשבון המצות עשה זה, ואמר שהכתוב הזה לא בא אלא ליתן עשה ולא תעשה במלוה לישראל בריבית. וזו היא כונת המדרש בספרי באמרו זו מצות עשה, וכן נראה כדבריו בגמרא בסוף פרק איזהו נשך, ועם כל זה דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאל מחשבונו, וגדול הוא מי ששגגותיו ספורות.

המצווה בכל הספרים