תרב. שלא להשהות משקלות ומדות חסרות - ספר החינוך
המצווה בכל הספרים
שנמנענו שלא להשהות את המשקלים והמאזנים החסרים בביתנו, ואף על פי שלא נשא ונתן במקחנו ובממכרנו בהן, פן יהיה לנו למוקש. ועל זה נאמר
(דברים כה יג) לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה. וכן לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה. וכן אמרו זכרונם לברכה בבבא בתרא
(פט, ב) אסור לאדם שישהא מידה חסרה או יתרה בתוך ביתו, ואפילו הוא עביט של מימי רגלים.
וכתב
הרמב''ם זכרונו לברכה,
(בספר המצוות ל''ת רעב)
ואל תחשב שיהיו שתי מצות אחר שהן שני לאוין, אמנם באו להשלים דיני המצוה עד שיכללו שני מיני השעור, והם המשקל והמידה, כאלו הוא אומר לא יהיה לך שני שעורין לא במידה ולא במשקל, כמו לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אוכל נשך כל דבר אשר ישך, שהכל לאו אחד. כי לא בהכפל הלשונות תרבינה המצות כשיהיה העניין אחד, וכן לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר (שמות יג ז). שהן לאו אחד, לפי שהעניין אחד אלא שנאמרו לבאור תשלום העניין.
וקצת דיניה כמנהגי בספר הזה כתבתי בסדר קדשים תהיו
(מצוה רנט) במצות צדוק המאזנים
(מצוה רנח) והאזהרה שלא לשקר בהם, ומשם תראה מה שצריך לך בזו.
והעובר עליה ושוהה משקל חסר או מאזנים חסרות בתוך ביתו, ואפילו לא ישקול בהם לעולם עבר על לאו זה, ואין בו מלקות, לפי שאין בו מעשה. ועוד, שאפילו עבר ושקל בהם - לתשלומין ניתן.
וכבר נודע שאין לוקין אלאו שניתן לתשלומין.
המצווה בכל הספרים
